סילואן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת מאמרי דעה לעומתיים שאינם נצרכים כאן וכתבה מ-2006 שלא קשורה לכניסה מ-2015 |
מ הוספת קישור לחלק הארי |
||
שורה 70:
בהנהגתו הרוחנית של הרב [[סעדיה מדמוני]], הוקמו בתי היהודים בשלושה מבנים טוריים, שנקראו על שם הנדבנים יעקב סלפנדי, יוסף [[משפחת קוקיא|קוקיא]] ויוסף נבון, ונחנכו בסוף 1884{{הערה|{{חבצלת||ירושלים|1884/12/19|00401}}}}. כן נבנה [[בור מים]] גדול. לאחר מכן נקנתה חלקה סמוכה נוספת, עליה הוקמו מבנים נוספים. בנוסף ליחידות המגורים, כלל המקום [[מרפאה]] וחמישה [[בית כנסת|בתי כנסת]]. בשיא פריחתו של הכפר מנה המקום כ-160 משפחות, אשר חלקן לא היו תימניות.
תושבי הכפר היהודי ובתיו נפגעו במהלך פרעות שביצעו בהם הערבים ב[[מאורעות תר"פ]] ([[1921]]), ובשנת [[1929]] ([[מאורעות תרפ"ט]]) התנפלו הערבים על הנשארים, פגעו בהם ושדדו את רכושם. [[חלק הארי]] של התושבים עזבו בלחץ שלטון [[המנדט הבריטי]]. בני הכפר, בהנהגתו של הרב [[יוסף מדמוני]], בנו של מייסד הכפר, חזרו לכפר למספר שנים, אך בעקבות הפרעות במהלך [[המרד הערבי הגדול]], וחוסר רצונו של שלטון המנדט להגן על יהודי הכפר מפני הפורעים הערבים, גורשו היהודים לצמיתות מהכפר על ידי השלטון הבריטי בשנת [[1938]]. למרות הבטחות (כתובות) של המושל הבריטי לאפשר את שובם של היהודים לכפר עם השבת השקט, לא הסכימו לכך שלטונות המנדט, והכפר נותר ריק מיהודים.
בעקבות הפרעות וגירוש היהודים, נבזז רכושם על ידי הערבים ובתיהם נהרסו כמעט לחלוטין. [http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=35958 שלמה מדמוני], מתושבי הכפר, אף נרצח בדרכו לכפר אליו הלך בניסיון להציל [[ספר תורה]]. מאוחר יותר חולל ספר תורה שנותר במקום{{הערה|{{הצופה||לזוועת חילול הקודש בכפר השילוח|1939/08/17|00107}}}}. כל זאת למרות אין ספור פניות לשלטונות [[המנדט הבריטי]], הן מכל הגופים בהנהגה הציונית, והן מצד התימנים, הספרדים ו[[הרבנות הראשית]], בבקשה כי יתנו להם לחזור או להציב כוח משמר במקום.
| |||