פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
===גל גואה של אי-נחת ותגובת קנדי 1963===
ברמינהגם הייתה רק אחת ממאות ערים שזועזו על ידי מחאות באביב ובקיץ של אותה שנה. חלק מערים אלו היו ערים במדינות הצפון. בסוף מאי החלו מהומות של שחורים בחלק הדרומי של שיקגו, לאחר שקצין משטרה לבן ירה בילד שחור בן 14 שנמלט מזירת שוד. התנגשויות אלימות התרחשו בין פעילים שחורים לעובדים לבנים בפילדלפיה ובהארלם במסגרת מאמצים מוצלחים לבצע אינטגרציה של פרויקטים לבינוי ברמת המדינה. ב-6 ביוני, מעל אלף לבנים תקפו מחאת ישיבה בלקסינטון, צפון קרוליינה. השחורים נלחמו בחזרה ואדם לבן נהרג. Edwin C. Berry מה- National Urban LeagueהזהירLeague הזהיר מפני אפשרות של קריסה מוחלטת ביחסים בין הגזעים.
 
בקיימברידג', מרילנד, עיר פועלים בחוף המזרחי, הובילה גלוריה ריצ'רדסון (Gloria Richardson) מארגון SNCC הובילה תנועה שדחפה לכיוון של ביטול ההפרדה הגזעית, אבל תבעה גם דיור ציבורי מוזל, הכשרה מקצועית, משרות ציבוריות ופרטיות לשחורים וסיום של האלימות המשטרתית. ב-11 ביוני, מאבקים בין שחורים ולבנים הקצינו למהומות אלימות, דבר שגרם למושל מרילנד, J. Millard Tawes להכריז על [[ממשל צבאי]]. השיחות בין ריצ'רדסון לבין פקידים בכירים במרילנד לא הובילו לתוצאות, והתובע הכללי, [[רוברט קנדי]] התערב באופן ישיר כדי להביא להסכם על ביטול ההפרדה. ריצ'רדסון הרגישה כי ההשתתפות המתרחבת של שחורים עניים וממעמד העובדים חיזק את כוחה של התנועה. וכי לציבור השחור יש יותר חוכמה מאשר חלק מן המנהיגים שלו.