תומאס הובס – הבדלי גרסאות

הובס עוסק בדת בהרחבה ב"האלמנטים של החוק", ב-De Cive, ובביקורתו על התאולוג הקתולי תומאס וואיט (1643).{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.121}} הספר השלישי – והארוך ביותר – בלויתן עוסק במדינה הנוצרית ועיקרו הוא פולמוס תאולוגי ודיון על מקומה של הדת והפולחן במדינה; הספר הרביעי על "ממלכת החושך" הוא [[סאטירה]] וביקורת על הכנסיות בזמנו, אותן הוא מזהה עם פנאטיות ו[[דמונולוגיה]]. הובס עוסק בנושאים אלה גם בחיבור "נראטיב היסטורי אודות [[מינות (נצרות)|מינות]] ועונשה" (An Historical Narrative Concerning Heresie, And the Punishment thereof){{הערה| An [http://quod.lib.umich.edu/e/eebo/A43990.0001.001?rgn=main;view=fulltext Historical Narrative Concerning Heresie, And the Punishment thereof]}} ובטקסט Historia Ecclesiastica, שנכתב בלטינית.{{הערה|שם=Springborg|1=Patricia Springborg, “Hobbes on Religion,” in '''The Cambridge Companion to Hobbes''', ed. Tom Sorell (Cambridge: Cambridge University Press, 1996), pp. 349}} הובס ידע שהדיון בנושאים אלה הוא המסוכן ביותר עבורו; והעובדה שעיקר הביקורת על לויתן מייד אחרי פרסומו נגעה לאספקטים התאולוגיים בגישתו מעידה על החשיבות שהקנה לנושאים אלה. גם אלו שביקרו אספקטים אחרים בגישתו של הובס ראו עצמם לעיתים תכופות כפועלים להגנה על הכנסייה והאוניברסיטאות. כך למשל, המתמטיקאי [[ג'ון וואליסואליס]], שלקח על עצמו להפריך את פתרונו של הובס לבעיה של [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם|תרבוע העיגול]], הסביר כי הובס מתקיף והורס את האוניברסיטאות בטענה שמי שאינו מבין מתמטיקה אינו מבין דת; ובשל כך, הסביר וואליס, דרוש כי מתמטיקאי יראה להובס את טעויותיו.{{הערה|שם=Springborg}}