פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני 11 חודשים
מ
←‏דת ותאולוגיה: תקלדה, קישורים פנימיים
הובס זכור כיום בעיקר בשל תפיסתו לגבי מצב הטבע, המדינה, והריבונות. אולם, לא ניתן להפריד את תפיסתו המדינית מהבנתו את ה[[דת]] והתפיסה ה[[תאולוגיה|תאולוגית]] שהוא מציג. הובס סבר שהפולמוס התאולוגי באוניברסיטאות ובכנסיות הוא גורם מתסיס ומסית אשר מזיק הן למדע והן למדינה, והוא ראה בוויכוח התאולוגי בן-זמנו גורם עיקרי למלחמת האזרחים באנגליה.
 
הובס עוסק בדת בהרחבה ב"האלמנטים של החוק", ב-De Cive, ובביקורתו על התאולוג הקתולי תומאס וואיט (1643).{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.121}} הספר השלישי – והארוך ביותר – בלויתן עוסק במדינה הנוצרית ועיקרו הוא פולמוס תאולוגי ודיון על מקומה של הדת והפולחן במדינה; הספר הרביעי על "ממלכת החושך" הוא [[סאטירה]] וביקורת על הכנסיות בזמנו, אותן הוא מזהה עם פנאטיות ו[[דמונולוגיה]]. הובס עוסק בנושאים אלה גם בחיבור "נראטיב היסטורי אודות [[מינות (נצרות)|מינות]] ועונשה" (An Historical Narrative Concerning Heresie, And the Punishment thereof){{הערה| An [http://quod.lib.umich.edu/e/eebo/A43990.0001.001?rgn=main;view=fulltext Historical Narrative Concerning Heresie, And the Punishment thereof]}} ובטקסט Historia Ecclesiastica, שנכתב בלטינית.{{הערה|שם=Springborg|1=Patricia Springborg, “Hobbes on Religion,” in '''The Cambridge Companion to Hobbes''', ed. Tom Sorell (Cambridge: Cambridge University Press, 1996), pp. 349}} הובס ידע שהדיון בנושאים אלה הוא המסוכן ביותר עבורו; והעובדה שעיקר הביקורת על לויתן מייד אחרי פרסומו נגעה לאספקטים התאולוגיים בגישתו מעידה על החשיבות שהקנה לנושאים אלה. גם אלו שביקרו אספקטים אחרים בגישתו של הובס ראו עצמם לעיתים תכופות כפועלים להגנה על הכנסייה והאוניברסיטאות. כך למשל, המתמטיקאי [[ג'ון וואליסואליס]], שלקח על עצמו להפריך את פתרונו של הובס לבעיה של [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם|תרבוע העיגול]], הסביר כי הובס מתקיף והורס את האוניברסיטאות בטענה שמי שאינו מבין מתמטיקה אינו מבין דת; ובשל כך, הסביר וואליס, דרוש כי מתמטיקאי יראה להובס את טעויותיו.{{הערה|שם=Springborg}}
 
הובס מדגיש במקומות רבים שלא ניתן לדעת דבר על [[אלוהים]] מלבד עובדת קיומו ולכן התאולוגיה נשענת כולה על השאלה מהי הסמכות המחליטה באיזו שפה ובאיזו צורה בני האדם נותנים כבוד לאלוהים.{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.123}} עם זאת, בכתביו שקדמו ללויתן, הובס נמנע מלטעון שהסמכות התאולוגית העליונה נתונה לריבון בלבד. טענה זו הופיעה לראשונה בלויתן והפכה את הובס למושא לביקורת באוניברסיטאות ובקרב אנשי הכנסייה.{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.122-127}}
3,411

עריכות