דמיטרי שוסטקוביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 21:
 
=== הוקעתו לאחר המלחמה ===
בשנת [[1948]] שוסטקוביץ' הוקע פומבית בשנית כ"פורמליסט" (כינוי [[אנטישמיות|אנטישמי]] במרומז, המרמז על היותו של שוסטקוביץ' "חובב יהודים"). הוא הואשם ב"סילופים צורניים, נטיות אנטי דמוקרטיות, התנוונות בורגנית וקקופוניה קפיטליסטית". רוב עבודתו נאסרה לפרסום בברית המועצות, הוא אולץ לפרסם התנצלויות שונות ומשפחתו איבדה זכויות יתר שהורגלה אליהן. [[יורי ליובימוב]], במאי וידיד שלו, סיפר שבתקופה זו הוא חיכהישן בחדר המדרגות וחיכה בלילות "ליד המעלית" למאסרו הפתאומי, כדי שלפחות משפחתו לא תופרע.
בשנים שלאחר מכן המוזיקה שלו התחלקה בין פסקולי [[סרט קולנוע|סרטים]] לצורך פרנסה, מוזיקה "רשמית" לקידום שיקומו הפוליטי ועבודות רציניות שכתב למגירה. אלו האחרונות כוללות את ה[[קונצ'רטו]] הראשון ל[[כינור]] ואת מחזור השירים היהודיים שלו.
 
המגבלות על המוזיקה שלו ועל אורח החיים שלו הוקלו מעט ב-[[1949]], כנראה במגמה לשתף אותו במשלחת סובייטית ל[[ארצות הברית]]. באותה השנה הוא גם כתב את ה[[אורטוריה]] "שירת היער" שהיללה את סטלין בתור "הגנן הגדול". ב-[[1951]] הוא נבחר לסובייט העליון, מה שהשלים את שיקום מעמדו הפוליטי. מותו של סטלין ב-[[1953]] היווה גם כן צעד גדול לקראת חזרתו לחיק הקונצנזוס בארצו. הסימפוניה העשירית שלו, שנכתבה במהלך שנה זו ובוצעה לראשונה בסופה, מסמלת במידה רבה את השחרור הזה. יש פרשנים הגורסים כי הפרק השני והברוטלי שלה, הוא דיוקן מוזיקלי של סטלין. הפרק השלישי מכיל ציטוטים רבים ממקורות שונים, ונשען על המוטיב הנגזר מראשי תיבות שמו של המלחין DSCH: רה-מי במול-דו-סי. מוטיב נוסף בפרק זה נגזר מהשם אלמירה, שם אחת מתלמידותיו.
 
בשנות הארבעים והחמישים היו לשוסטקוביץ' יחסים קרוביםאינטימיים עם שתיים מתלמידותיו: גלינה אוסטרובסקאיה ואלמירה נזירובה. הוא לימד את אוסטרובסקאיה מ-[[1937]] עד [[1947]]. אופי היחסים ביניהם לא ברור.
[[מסטיסלב רוסטרופוביץ']], הצ'לן הנודע, תיאר אותם כ"עדינים" ואילו אוסטרובסקאיה טענה בראיון ב-[[1995]] שהיא דחתה [[הצעת נישואין]] משוסטקוביץ' בשנות החמישים.
היחסים עם אלמירה נזירובה היו ככל הנראה חד-צדדיים בעיקר בשנות החמישים, על רקע הנישואים "הפתוחים" עם נינה וורזר עד למותה של זו ב-[[1954]]. שוסטקוביץ' נישא בשנית למרגריטה קאינובה ב-[[1956]], אך הנישואים האלה לא החזיקו מעמד והם התגרשו לאחר שלוש שנים.
 
בשנת [[1960]] שוסטקוביץ' הצטרף [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|למפלגה הקומוניסטית]]. צעד זה התפרש במגוון אופנים: החל מהפגנת מחויבות ולויאליות אמיתית ועד לסימן לפחדנות וכניעה ללחץ. אמנם דיכויו של שוסטקוביץ' פחת לאחר מות סטלין אך בנו של שוסטקוביץ', מקסים, טען שצעד זה הביא את אביו לדמעות ושהוא נסחט לבצעו. בתקופה זו בריאותו של שוסטקוביץ' הידרדרה. הוא כתב את הרביעייה השמינית שלו, אשר כמו הסימפוניה העשירית מכילה ציטוטים רבים וסובבת בחלקה סביב המוטיב "DSCH". הרביעייה השמינית מעלה בשנית גם את הנושא היהודי משלישיית הפסנתר השנייה.