תכלאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-70 של המאה ה-18
מ הוספת קישור לאימאם
שורה 23:
מקור השם הוא במילה הערבית "שאם"{{הערה|'שאם' הוא [[ימין ושמאל (כיוונים במרחב)|שמאל]] והארצות הצפוניות נקראו שמאל כשהמבט תמיד מזרחה. כמו בלשון התורה 'ואפנה על ימין או על שמאל'}} שמשמעותה סוריה הגדולה (שכללה גם את ארץ ישראל). זאת אומרת שנוסח זה הוא נוסח ארץ-ישראלי, כפי שנהג במאה ה-16 על ידי מתיישבי ארץ ישראל החדשים- נוסח הספרדים (השונה מ[[נוסח ארץ ישראל]] הקדום). נוסח התפילה השאמי הוא בעיקרו הנוסח הספרדי עם מעט הבדלים שנשמרו על פי הנוסח התימני המקורי (הבלדי). נוסח זה הוחדר לתימן בתחילת המאה ה-18, ביחד עם סידורי הדפוס שהובאו לשם. היו חכמים שדגלו בצורך לעבור לנוסח זה והיו שהתנגדו לכך ודגלו בנוסח התימני המקורי.
 
בשליש השני של המאה ה-18 הייתה השפעה גדולה לנוסח השאמי בתימן, כיוון שנוסח הספרדים הופץ על ידי סידורים ספרדיים שנידפסו בהמוניהם מחוץ לתימן. הנוסח המקורי של יהודי תימן היה כתוב על כתב יד ולא נידפס כיוון שבתימן לא היה בית דפוס (הדפוס נאסר עד הדור האחרון לגלות תימן על ידי מלך תימן האימאםה[[אימאם]] [[יחיא חמיד א (ל)דין]]). כאשר הנוסח הספרדי מופץ בהמוניו על ידי בתי דפוס, לא היה כמעט סיכוי לנוסח תימן שבכתב יד לשרוד. יתירה מזו, רוב יהודי תימן היו עניים וסידורים כתבי יד עלו ביוקר רב לעומת{{מקור}} סידורים מודפסים. הכרוניקן ר' [[חיים חבשוש]] מספר כי בצנעא התפללו בנוסח זה ברובם המכריע של בתי הכנסת. יש לזקוף עובדה זאת גם לרוח התקופה ולפעולות של הרב שלום עראקי ובנו הרב יחיא עראקי. במאה ה-19 צומצמה השפעת הנוסח השאמי בצורה ניכרת, ויש לזקוף זאת לפעולת המהרי"ץ וכן לעובדה שלנוסח השאמי לא היה נוסח אחיד.
 
נוסח השאמי היה פופולרי מאוד במחוז [[יהדות שרעב|שרעב]], שבדרום תימן. אף על פי כן, גם שם נשתמרו כמה מנהגים ייחודיים ליהודי תימן, כמו למשל, פיוטי [[שמחת תורה]] ופיוטי [[הושענות]] ל[[סוכות]], שהמקור להם הוא בסידור של רבי [[סעדיה גאון]].