יפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למופתי
שורה 170:
ב[[מאי]] [[1947]] מינה [[האו"ם]] את [[ועדת אונסקו"פ]], "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל", לדון בשאלת ארץ ישראל. [[הנציב העליון]] הבריטי שאל את [[אמין אל-חוסייני]], מנהיג [[ערביי ארץ ישראל]], האם יתמכו הערבים ב[[תוכנית החלוקה]] אם תשונה ההצעה כך שיפו תישאר בידי הערבים, אך זה סירב נחרצות. עם פרסום המלצות הוועדה החלה המערכה על יפו.
 
סירובו של המופתיה[[מופתי]] התבסס על כך שיפו הייתה אחד המרכזים החשובים ביותר של האוכלוסייה הערבית בארץ. ישבו בה חלק גדול ממערכות העיתונים והמוסדות המפלגתיים הערביים וגם הריכוז המתקדם ביותר של האוכלוסייה. בינתיים עקבה "[[ההגנה]]" אחר הלך הרוחות בעיר. בסתיו [[1947]] [[ביצור|ביצרה]] "ההגנה" עמדות בשכונות הדרומיות של תל אביב, שגבלו ביפו, ואיישה אותן במגויסים.
 
ב[[ספטמבר]] [[1947]] התבקשה משלחת ארצות הברית לאו"ם "לעשות הכל כדי שתמצא פתרון לבעיית ארץ ישראל". כך הוצע כי יפו, שאמורה הייתה להיכלל במדינה היהודית, תהיה מובלעת השייכת למדינה הערבית. ואכן, כך נקבע בסופו של דבר בתוכנית החלוקה, על אף שהתנאי לא התקיים: הערבים לא ראו במחווה "פתרון לבעיית ארץ ישראל". לקראת ההצבעה באו"ם על החלטת החלוקה הקים [[הוועד הערבי העליון]], המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל, "ועד לאומי" למען המאבק על ארץ ישראל.