טדי קולק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראש עיריית ירושלים: תקלדה, replaced: מיתחם ← מתחם |
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, עיצוב |
||
שורה 21:
}}
[[קובץ:Teddy Kollek.jpeg|שמאל|ממוזער|220px|טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]], 1956]]
'''טדי קוֹלֶק''' ([[27 במאי]] [[1911]]
== קורות חייו ==
שורה 29:
בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] היה פעיל ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] "[[בלאו וייס|תכלת לבן]]" בווינה. משנת [[1931]] פעל במסגרת תנועת "[[החלוץ]]" ב[[צ'כוסלובקיה]], ב[[גרמניה]] וב[[אנגליה]].
קולק [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1934]]. בשנת [[1937]] הצטרף לגרעין מייסדי קיבוץ [[עין גב]].
באותה שנה נשא קולק לאישה את [[תמר קולק]] (אנה הלנה), בתו של הרב והקודיקולוג ארתור זכריה שוורץ, ילידת וינה.
משנת [[1938]] פעל בשליחות "החלוץ" באנגליה והצליח לשחרר כ-3,000 צעירים יהודים מ[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] ולהעבירם לאנגליה.
באביב 1939 ביקר במטה של [[אדולף אייכמן]] בווינה, שנקבע בארמון [[משפחת רוטשילד]]. אייכמן אישר את בקשתו של קולק להתיר לצעירים יהודים שהיו עבורם אשרות כניסה לאנגליה, לצאת מאוסטריה.{{הערה|שם=המיליון השביעי 27|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', עמ' 27.}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] מילא קולק תפקידים מרכזיים ב[[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית|מחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]], בין היתר בקישור עם פקידים מרכזיים במשטר ה[[נאצי]] על מנת להציל יהודים ולנסות להעלותם לארץ ישראל.
בשנת [[1944]] התמנה לראשות "[[המחלקה לתפקידים מיוחדים]]" ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. במסגרת תפקידו זה סיפק קולק, במהלך ה"[[סזון]]", מידע נרחב לבריטים, כסוכן של ארגון הביון הבריטי [[MI5]], על ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]], כדי שישמש את שלטון [[המנדט הבריטי]] במלחמתו ב[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרות]].{{הערה|1={{אנצ דעת|3088|סזון: הלשנות לבולשת הבריטית|}}}}{{הערה|אחרי מותו של קולק פורסם ששם-הקוד שלו אצל הבריטים היה "Scorpion" (עקרב באנגלית).(Ronen Bergman, [http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3382779,00.html Kollek was British informer], 29.3.07, ynet), אולם טענה זו היא טעות. מחקר מדויק יותר על פי המסמכים של MI5 מראה שהסוכן "עקרב" כנראה היה אנטוני סימקינס, שפעל כקשר ביניים בין הסוכנות היהודית ובין אנשי MI5}} ([[ראובן שילוח]] עשה זאת לפני קולק, ו[[זאב שרף]] המשיך אחריו{{הערה|1=Wagner, Steven. 2008. “Britain and the Jewish Underground, 1944–46: Intelligence, Policy and Resistance” MA Thesis. University of Calgary. Published online at University of Calgary Library. http://dspace1.acs.ucalgary.ca/handle/1880/48196. Pages 53-57.}}{{הערה|1=Andrew, Christopher (2009) The Defence of the Realm. The Authorized History of MI5. Allen Lane. {{ISBN|978 0 713 99885 6}}. Pages 355,356.}}).
שורה 39:
בשנת [[1947]], יצא בראש משלחת מטעם "[[ההגנה]]" ל[[ארצות הברית]], במטרה לקנות ולהעביר נשק שנועד לקרבות נגד הערבים שהיה צפוי שיפלשו לישראל עם סיום המנדט ו[[הכרזת העצמאות|ההכרזה על הקמת]] [[מדינת ישראל|המדינה]]. במסגרת תפקיד זה היה אחראי גם לגיוס ה[[מח"ל]] שם.
לאחר קום המדינה, בשנים [[1950]]–[[1952]] שימש כ[[ציר (דיפלומטיה)|ציר]] ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]], שם קשר את הקשרים הראשונים בין קהילות הביון הישראלית והאמריקאית. לאחר כהונה קצרה נקרא לחזור ארצה ומונה על ידי ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שהיה מקורב אליו, ל[[מנכ"ל משרד ראש הממשלה|מנכ"ל]] [[משרד ראש הממשלה]]. בתפקידו זה כיהן מ-
בזמן מעצרו של אדולף אייכמן בישראל, היה קולק ממונה על ההכנות הטכניות ל[[משפט אייכמן|משפטו]].{{הערה|שם=המיליון השביעי 27}}
===ראש עיריית ירושלים===
בשנת [[1965]] הצטרף טדי קולק ל[[דוד בן-גוריון]] בהקמת [[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]]. באותה שנה נבחר מטעם רפ"י לכהונת ראש עיריית ירושלים, לאחר שהקים קואליציה עם מפלגות הימין והדתיים.
בשנת [[1967]], בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] ואיחוד ירושלים זכה להיות ראש העיר המאוחדת.
איחוד העיר הכפיל את שטחה המוניציפלי ואת אוכלוסייתה.
שורה 51:
בבחירות המוניציפליות ב-[[1993]] החליט קולק שלא לרוץ לקדנציה נוספת, בין היתר מפאת גילו (82), אך לא עמד בלחצים פוליטיים של אנשי ציבור והחליט להתמודד בכל זאת. קולק הפסיד את הכהונה ל[[אהוד אולמרט]], בין היתר בגלל אי התייצבותם של הבוחרים הערבים ל[[קלפי]], בגלל אחוז הצבעה נמוך בקרב היהודים החילוניים ובשל פרישתו של המועמד החרדי – [[מאיר פרוש]] – ברגע האחרון וקריאתו של פרוש לתמוך באולמרט.
קולק היה נשוי ל[[תמר קולק|תמר]] (1917–2013). לשניים נולדו שני ילדים: ה[[אמן (אמנות)|אמנית]] אסנת והקולנוען [[עמוס קולק]].
טדי קולק נפטר בשנת [[2007]] בביתו בירושלים, בגיל 95.
על פי החלטת הממשלה נערכה לו [[הלוויה ממלכתית]] והוא הובא למנוחות ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]].{{הערה|{{ynet|נטע סלע|טדי קולק הובא למנוחות: "היית בלתי ניתן לחיקוי"|3348247,00|04 בינואר 2007}}}}
שורה 59:
* [[פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית]], 1985
* [[פרס ישראל]] על תרומה מיוחדת למדינה, 1988
* פרס הסובלנות מטעם האקדמיה האירופית למדעים ואומנויות, 1997
* [[אזרחות כבוד]] מטעם עיריית וינה, 2001
שורה 71:
==הנצחתו==
על שמו קרוי "[[אצטדיון טדי]]", ה[[אצטדיון]] הביתי של [[בית"ר ירושלים]], [[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]] ו[[הפועל קטמון ירושלים]] ב[[כדורגל]]. קולק פעל רבות לזירוז הקמת האצטדיון, לאחר שנכשלה כוונתו להקים אצטדיון עירוני בלב שכונת [[קטמון הישנה]], במקום "מגרש הפועל". האצטדיון נקרא על שמו מהיום שנחנך ב-1992, 15 שנה לפני פטירתו של קולק. כמו כן נקראה על שמו חטיבת הביניים בשכונת [[פסגת זאב]], בצפון [[ירושלים]],
אשר הורחב לכלול גם את התיכון הצמוד בשנת 2015 והפך לבית ספר שש שנתי בשם "תיכון טדי פסגת זאב".
ב-[[2 במאי]] [[2013]] נפתח פארק ציבורי מול [[שער יפו]] שנקרא "[[פארק טדי]]" על שמו.
בווינה הוצב שילוט על הבית בו התגוררה המשפחה בשנים
שמו של הפיל "טדי" שב[[גן החיות התנ"כי]] ניתן לו לכבודו של טדי קולק.
| |||