ישכר דב רוקח – הבדלי גרסאות

למרות מחלוקת בנושא בין החסידים, הוכתר ה"ינוקא" במפתיע בליל [[י"ב בתמוז]] [[ה'תשכ"ו]] ([[30 ביוני]] [[1966]]), בגיל 18 בלבד, באופן רשמי לאדמו"ר מבעלז. ההכרעה לבצע את ההכתרה התקבלה בהנחיית אבי חותנו האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויזניץ]], האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ורבנים נוספים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|"הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר|1966/07/01|00105}}.}}.

בסוף שנות השבעים החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלז מ[[העדה החרדית]] והצטרפות פומבית ל[[אגודת ישראל]]. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלז בשם "[[קהל מחזיקי הדת]]", הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמשאו במוצאי שמחת תורה (בפי החסידים "שטייעדיגע תורה"{{הערה|תרגום מיידיש: דבר תורה בעמידה, בניגוד לשאר המקרים שבהם נושא האדמו"ר דברים}}) [[ה'תשמ"ב]] הוא תקף את שיטת האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]], הרב [[יואל טייטלבוים]], שהיה נשיא ו[[גאב"ד]] העדה החרדית ומנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית ובראשם הגאב"ד הרב [[יצחק יעקב וייס]], והאדמו"ר מסאטמר הרב [[משה טייטלבוים]] ורבנים נוספים השיבו במתקפות אישיות נגדו, ואליהם הצטרף במכתב מחאה מתון יותר הרב [[שמואל הלוי וואזנר]]. משנת [[2005]] נערכו ניסיונות פיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז, ובשנת [[2012]] נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב [[אהרן טייטלבוים]], גיסו של רבי ישכר דב{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות {{!}} חלק 1|941255|25 בספטמבר 2018}}}}, ובהמשך אף עם [[חסידות תולדות אברהם יצחק]].

משנת [[1995]] חלה מתיחות בין רבי ישכר דב לקרובו, רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקא|מחנובקא]], לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלז בעת מינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלזבעלזא מחנובקא". בשנת [[2012]] ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה, ובהמשך אף נחתם הסכם שלום בין החסידויות.

הרב רוקח ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות, בהם מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של ה[[ניגוני בעלז|שירה]] בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2745039&whichpage=1&forum_id=21079 ראיון עם ירמיה דמן].}}. הוא יזם את הקמת מקהלת חסידי בעלז, עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים, ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש" ו"וחסד ה'"{{הערה|1=[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=759797&sid=826d0f228343042bac780ae4a8f38992#p759797 רשימה מליאה של ניגוניו], בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".{{ש}}{{הערה|1=חיים ברקוביץ, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=4923 הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה], ט' באדר ה'תשע"ג, באתר לדעת}}.

השקפתו הפוליטית נוטה ל[[שמאל בישראל|שמאל]]{{הערה|[http://www.ranaz.co.il/articles/article3741_19920922.asp הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה]. אתר נח זבולוני.}}, כך למשל תמך ב[[הסכמי אוסלו]] ובפינוי [[גוש קטיף]], אך כדי לא לפגוע ברב [[עובדיה יוסף]], הורה לחה"כלחבר הכנסת [[ישראל אייכלר]] להימנע בהצבעה{{מקור}}.

החל מאמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]], עם התחזקות מעמדו בעולם החרדי, פעל לפשר במחלוקות בציבור החרדי, בהן חילוקי דעות שנוצרו בין [[מפלגת ש"ס]] והרב [[עובדיה יוסף]] ל[[יהדות התורה]] וכן מתיחויות שנוצרו בתוך יהדות התורה בין דגל התורה ואגודת ישראל. הוא היה פעיל בהחזרתו של גיסו הרב [[ישראל הגר]] לחיק חסידות ויז'ניץ{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}}}.