אוניברסיטת וירג'יניה – הבדלי גרסאות

ב-[[18 ינוארבינואר]] [[1800]] התייחס [[תומאס ג'פרסון]], [[סגן נשיא ארצות הברית]], לתוכניות להקים מכללה חדשה, במכתב שכתב למדען הבריטי [[ג'וזף פריסטלי]]: "אנו מבקשים להקים בחלקה הצפוני של וירג'יניה, במיקום מרכזי יותר במדינה, אוניברסיטה בעלת תוכנית רחבה ליברלית ומודרנית, אשר תהיה ראויה לתמיכת הציבור, ואשר תהווה מקור משיכה לצעירי מדינות אחרות אשר יבואו לגמוע מגביע הידע ולרקום קשרי ידידות עימנו.".{{הערה|Noble E. Cunningham, Jr., In Pursuit of Reason: The Life of Thomas Jefferson, p. 336.}} ג'פרסון המשיך וקידם את הקמת האוניברסיטה גם בעת שהיה כבר [[נשיא ארצות הברית]]. בווירג'יניה פעלה כבר באותה עת [[מכללת ויליאם ומרי]] אשר ג'פרסון היה בין בוגריה, אולם הוא איבד אימון במוסד זה בגלל נטייתו הדתית והעדר תוכניות לימודים במדעים.

אוניברסיטת וירג'יניה פועלת על שטח קרקע שנרכש בשנת [[1788]] על ידי [[ג'יימס מונרו]], שהיה נשיאה החמישי של ארצות הברית. שטח החווה החקלאית מחוץ לעיר שרלוטסוויל נרכש ממונרו על ידי מועצת המכללה המרכזית בשנת [[1817]], עת החל מונרו בתקופת כהונתו הראשונה בבית הלבן. בהנחיית ג'פרסון הונחה אבן הפינה לבניין הראשון של המוסד בשנת 1817 וב-[[25 בינואר]] [[1819]] המוסד זכה להכרה כמוסד חינוכי של מדינת וירג'יניה.

בשנת [[1824]], בנשף חנוכת המוסד, בנוכחות נשיא ארצות הברית [[ג'יימס מדיסון]], הרים [[המרקיז דה לה פאייט]] כוס לכבוד "אבי" אוניברסיטת וירג'יניה, תומאס ג'פרסון. במרץ 1825 החלו השיעורים הראשונים באוניברסיטה. בעוד שבאוניברסיטאות אחרות של אותה תקופה ניתן היה לבחור באחת משלוש תוכניות לימוד: [[רפואה]], [[משפטים]], או לימודי כמורה, אוניברסיטת וירג'יניה הייתה הראשונה שאיפשרה לתלמידיה להתמחות במגוון מקצועות, בהם: [[אסטרונומיה]], [[אדריכלות]], [[בוטניקה]], [[פילוסופיה]] ו[[מדע המדינה]]. כפי שהסביר ג'פרסון: "מוסד זה יהיה מבוסס על עקרון החופש האינסופי של רוח האדם. כיוון שכאן איננו יראים מללכת אחר האמת למקום שאליו תוליכנו, ואף לסבול טעות כל עוד התבונה חופשיה להילחם בה."{{הערה|Dumas Malone, Jefferson and His Time: The Sage of Monticello, p. 417-418.}}

בשנת [[1826]] הפך נשיאה הרביעי של ארצות הברית, [[ג'יימס מדיסון]], לרקטור האוניברסיטה ובאותה עת התגורר נשיאה החמישי של ארצות הברית, [[ג'יימס מונרו]] בשטח הקמפוס והיה חבר במועצת המנהלים של המוסד. שני הנשיאים לשעבר התגוררו במוסד עד מותם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-19]].

בשנת [[1836]] נפתח בית הספר ל[[הנדסה]] ולמדעים ישומיים ובכך היה לבית הספר הראשון להנדסה בארצות הברית שפעל בתחום מוסד אוניברסיטאי. עם פרוץ [[מלחמת האזרחים האמריקאית]] הייתה אוניברסיטת וירג'יניה האוניברסיטה הגדולה ביותר במדינות הדרום והאוניברסיטה השנייה, אחרי אוניברסיטת הרווארד, בכל ארצות הברית. הלימודים באוניברסיטה נמשכו לאורך כל מלחמת האזרחים, הישג יוצא דופן לאור העובדה כי בסביבתה התרחשו קרבות רבים. בחודש מרץ [[1865]] צעד גנרל [[צבא האיחוד]] [[ג'ורג' ארמסטרונג קסטר]] לעיר שרלוטסוויל, אז פנו אליו מורי האוניברסיטה ומנהיגי ציבור ובקשוהו כי יחוס על המוסד. אף שכוחות האיחוד חנו בשטח הקמפוס והותירו נזקים במבנים רבים, הם עזבו את המקום לאחר ארבעה ימים ללא שפיכות דמים והאוניברסיטה שבה לשגרת לימודים.

בשנת [[1904]] מונה אדווין אלדרמן לנשיאה הראשון של האוניברסיטה, לאחר שהתפטר ממשרה זהה ב[[אוניברסיטת טוליין]]. אלדרמן הביא למספר שינויים באוניברסיטה ובמבנה ההשכלה הגבוהה במדינת וירג'יניה. באוניברסיטה הוא יזם לראשונה תוכנית סיוע כספי לתלמידים במימון המוסד, הסיוע כלל הענקת הלוואה לתלמידים עניים. אלדרמן שימש נשיא האוניברסיטה למשך התקופה הארוכה ביותר, 26 שנים עד למותו בשנת [[1931]]. על שמו נקראה ספריית אלדרמן באוניברסיטה.

בשנת [[1957]] קיבל חתן פרס נובל [[ויליאם פוקנר]] משרת סופר-בית באוניברסיטה והמשיך לעבוד בה עד מותו בשנת [[1962]]. לאחר מותו נתרמו רבים מכתביו לספריית האוניברסיטה. בשנת [[2004]], עם הירידה החדה במימון המדינה, הייתה אוניברסיטת וירג'יניה לאוניברסיטה הציבורית הראשונה בארצות הברית אשר החלק העיקרי מתקציבה בא ממקורות מימון פרטיים. בשנת 2005 חוקקה מדינת וירג'ניה חוק המגדיל את מידת האוטונומיה שממנו נהנית האוניברסיטה, ואוניברסיטאות אחרות שעיקר תקציבן ממקורות פרטיים.