מחשוב ענן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 100:
הנושא של שיתוף משאבים לצרכנים שונים אינו חדש. [[תומאס ווטסון]] מיסד [[יבמ]] דיבר על חזון של מחשב אחד שיספק את שירותי המחשוב לעולם כולו. החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] פועלות [[לשכת שירות|לשכות שירות]] שהן מרכזי מחשבים שחילקו את משאביהם בין מספר רב של לקוחות ארגוניים. מנהלי מרכזי המחשבים נתקלו בבעיות עקרוניות של ניהול ענני מחשוב: חלוקת המשאבים בין לקוחות וחיוב הוגן של צריכת המשאבים. לאחר יצירת המחשב האישי ומערכת ההפעלה [[DOS]] הציג [[ביל גייטס]] חזון של מחשוב באמצעות חמישה מחשבים בעולם כלו.
מגמה נוספת החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היא [[מיקור חוץ של טכנולוגיות מידע|מיקור חוץ של תשתיות ומערכות]]. אף על פי שהתשתיות מותקנות במרכז המחשבים של הארגון, נעשה שיתוף של משאב כוח האדם. לספק כוח אדם מיומן וידע הנצבר ממספר רב של ארגונים המאפשר התיעלות. ללקוח חסר משאב זה. יתרון זה של הספק הוא אחד המניעים לשימוש במיקור חוץ.
החל מסוף שנות ה-90 סיפקו [[ספק שירותי אינטרנט|ספקי שירותי אינטרנט]] שירותי אירוח של יישומים ומידע בעיקר עבור צרכנים פרטיים או חברות קטנות. חברת [[אמזון]] פיתחה בשנת 2002 מודל לענן מחשוב המבוסס על [[Web Services]] באמצעותם מופעלים שירותי מחשוב ענן. מאוחר יותר פיתחו חברות נוספות כמו [[יבמ]] מודלים למחשוב ענן, תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] גדל השימוש בתפיסת [[SaaS]] במימוש אפליקציות מוכנות במיוחד בתחום ה-[[CRM]]. כשהחברה שהובילה את השינוי משימוש במערכות CRM בתוך הארגונים לשימוש ב-SaaS הייתה חברת [[Salesforce]].
| |||