|
|
|
== רקע ==
המושג שחיקה הינו נרחב ונחקר עוד החל משנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. כיום, ההגדרה המקובלת ביותר לשחיקה היא ההמשגה של מסלאך ועמיתים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=.Maslach, C|שם=Burnout: The cost of caring.|מו"ל=Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.|שנת הוצאה=1982}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:1|{{צ-מאמר|מחבר=Christina Maslach, Susan E. Jackson|שם=The measurement of experienced burnout|כתב עת=Journal of Organizational Behavior|כרך=2|עמ=99–113|שנת הוצאה=1981-04|doi=10.1002/job.4030020205|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/job.4030020205}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ayala Pines, Christina Maslach|שם=Combatting staff burn-out in a day care center: A case study|כתב עת=Child Care Quarterly|כרך=9|עמ=5–16|שנת הוצאה=1980-03|doi=10.1007/bf01555032|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf01555032}}}}, לפיה סינדרום השחיקה מורכב משלושה רכיבים:
# תשישות רגשית המאופיינת בתחושה כללית של חוסר באנרגיה ומשאבים.
==== מאפייני התפקיד ====
פעמים רבות אופי העבודה בתפקיד מסוים כולל בתוכו מאפיינים שליליים שעלולים להוביל לשחיקה. הגורם המהותי ביותר הינוהוא יחסים עם עמיתים ולקוחות, שכן הוא דורש משאבים קוגניטיביים ורגשיים מרובים מהעובד, במיוחד בתפקידים בהם העובד נדרש לבצע עבודת רגשות, אשר נמצאה כגורם משמעותי המוביל לחוויה של שחיקה{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:6|{{צ-מאמר|מחבר=Céleste M. Brotheridge, Alicia A. Grandey|שם=Emotional Labor and Burnout: Comparing Two Perspectives of “People Work”|כתב עת=Journal of Vocational Behavior|כרך=60|עמ=17–39|שנת הוצאה=2002-02|doi=10.1006/jvbe.2001.1815|קישור=http://dx.doi.org/10.1006/jvbe.2001.1815}}}}. יתר על כן, עמימות, קונפליקט ועומס יתר בדרישות התפקיד גורמים אף הם לשחיקה.
===== עמימות, קונפליקט ועומס יתר בדרישות התפקיד =====
|
