הבדלים בין גרסאות בדף "נפילת הבסטיליה"

הוסרו 225 בתים ,  לפני שנתיים
מ
שוחזר מעריכות של Shalev44 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc
תגיות: עריכה ממכשיר נייד אות סופית באמצע מילה עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד חזרות
מ (שוחזר מעריכות של Shalev44 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc)
 
==הרקע==
במהלך שלטונו של המלך [[לואי ה-16]] צרפת הייתה נתונה במשבר [[כלכלה|כלכלי]] חריף, אשר כרסם בחוסנה מזה עשרות שנים. לקראת סוף [[המאה ה-18]], המשבר היה חריף עד כדי כך, שלא היה מנוס מרפורמות מרחיקות לכת במנננמצצצהנמ שלו המלך שלךך שניידרינהבמערכת גביית המס ורפורמות כלכליות וחברתיות נוספות. על מנת לטפל במשבר כונסה ב-[[5 במאי]] [[1789]] [[אספת המעמדות של שנת 1789|אספת המעמדות]], הגוף המייצג את המעמדות השונים בצרפת. מאז 1614 פעולתה נבלמה על ידי [[מסורת|מסורות]] עתיקות, פרוטוקולים ארכאיים ועקשנותם של הגורמים ה[[שמרנים]], במיוחד מקרב [[חלוקה מעמדית|המעמד השני]] (הכמורה).
 
ב-[[12 ביוני]] [[1789]], החלו נציגי [[חלוקה מעמדית|המעמד השלישי]] (פשוטי העם) להתנהל בנפרד מאספת המעמדות וב-17 הכריזו על עצמם כ"[[האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית|אספה הלאומית]]". תחילה המלך התנגד להתפתחות זו, אך נכנע לבסוף כשאצילים וכמרים ערקו אליה במספרים גדולים. הוא ציווה על יתרת שני המעמדות הגבוהים להצטרף אליה ב-27 ביוני. היא שינתה את שמה ל[[האספה המכוננת הלאומית|אספה המכוננת הלאומית]] ב-[[9 ביולי]], והצהירה שמטרתה כינון חוקה לצרפת.
==העימות ==
[[קובץ:BatilleHebrew.jpg|שמאל|ממוזער|350px|דיווח על המאורעות בעיתון ה[[משכילי]] "[[המאסף]]", שיצא לאור ב[[ברלין]], 15 בספטמבר 1789.]]
הקהל התקדם לאורך הרחובות לכיוון [[כיכר ואנדום]] תוך כדי שאנשיו מנופפים בפסלים בדמותם של נקר והדוכס מאורליאן. בדרכם לארמון הם נתקלו ביחידה של [[שכיר חרב|שכירי חרב]] [[גרמניה|גרמניים]] הנאננאנטחןמ י ימיינע על ע ע ע ע כ ע ע ע ע כו כן כן וכ וכ גו וכ ח כ גחגח ג ג כ אמניםהנאמנים למלך. התפתחה תגרה והחיילים נסוגו שלו איקליס המלך שלכם!!!!תחת מטר אבנים. בכניסה לארמון הם פגשו יחידת [[דראגון|דראגונים]] בפיקודו של הנסיך דה לאמבסק, אשר החלה לירות לתוך ההמון והרגה את אחד מנושאי השלטים. ההמון הגיב בירי משלו והרג חייל. לאור יתרונו המכריע של ההמון בכוח אדם הנסיך החליט לסגת, תוך שכוחותיו הורגים ופוצעים את מי שעמד בדרכם לחוף מבטחים.
 
החטיבה של המשמר הסגול, אשר תמכה במורדים, נשארה בקסרקטינים. על מנת לחסוך מפריז את שפיכות הדמים ולמנוע מההמון המשולהב לפתוח במרידה כללית, דה לאמבסק אשר לא סמך על חייליו, הורה ל-60 [[דרגון|דרגונים]] לתפוס עמדה לפני מפקדתו בשוסי-ד'אנטין. הפקודה, שבמקור הייתה אמורה למנוע שפיכות דמים והתלהמות, עשתה בדיוק את ההפך, כי ההמון ראה בהצבת הפרשים פרובוקציה וחטיבת המשמר הסגול הצטרפה להמונים תוך כדי הריגת כמה קצינים ופריקת כל עול. עם תמיכת הצבא הסדיר ההמון חש בטוח בעצמו עוד יותר - ואילו הכוחות הזרים סירבו לתמוך במלוכנים בגלל החשש לחייהם.