הבדלים בין גרסאות בדף "סטיב אדלר"

נוספו 221 בתים ,  לפני שנה
=== דיני עובדים ועבודה ===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות. {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?|112661|27 בפברואר 2018}}}}. כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור|158530| 12 בנובמבר 2018}}}}. בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה"|159248|14 בנובמבר 2018}}}}.
 
התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:{{הערה|1={{הארץ|חיים ביאור ונורית רוט|"מעסיקים רבים דורסים את העובדים"|1.1559139}}.}} {{ציטוט|תוכן=יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.}}