סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
רוזמן יצחק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''סעיף 80 פרק 12 ל[[מגילת האומות המאוחדות]]''' (1945), הוא חלק מהפרק העוסק במערכות נאמנות בינלאומיות (International Trusteeship System) שהחליפו את [[מנדט חבר הלאומים|שיטת המנדטים של חבר הלאומים]] ומחריג את הסכמי הנאמנות המפורטים בסעיפים 77, 79 ו-81 של אותו פרק.
[[דו"ח אדמונד לוי]] מ-2012 מתייחס לסעיף{{הערה|ראו [http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf '''מעמד שטחי יהודה ושומרון מנקודת ההשקפה של המשפט הבינלאומי'''] עמ' 11, מתוך דו"ח על מעמד הבנייה ביהודה ושומרון (דו"ח לוי)}} ככזה הקובע את "העיקרון של ההכרה בהמשך תוקפן של זכויות קיימות של מדינות ועמים שנרכשו מכוח המנדטים למיניהם, כולל אותן הזכויות של היהודים מכוח המסמכים המפורטים לעיל ([[הצהרת בלפור]] ו[[כתב המנדט]]) להתיישב בשטחי ארץ ישראל" ובהתייחסויות של משפטנים בינלאומיים אחרים ברוח דומה{{הערה|[[יוג'ין רוסטוב|Rostow, Eugen]], [http://www.mythsandfacts.org/media/user/images/eugene%20v%20rostow-brinck%20and%20stone.pdf Bricks d stones: settling for leverage; Palestinian autonomy], The New Republic, 23 April 1990, עמ' 3}}.
| |||