מוקצ'בו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אלימיט (שיחה | תרומות)
שורה 62:
 
== יהודים במוקצ'בו ==
היהודי הראשון שתועד בעיר היה אחד אפרים שמוזכר ב-[[1649]], היא שנת [[גזרות ת"ח ת"ט|ת"ט]]. מס יהודים נגבה עוד ב-[[1760]], ומכאן שהיה כבר בית-כנסת. לפי מסורת אחת, אביו של רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], ברוך, שימש כמלמד בעיר. הרב הראשון המוכר נקרא יהודה לייב. ב-[[1825]] מונה ה[[אדמו"ר]] [[צבי אלימלך שפירא מדינוב|צבי אלימלך שפירא]]. הוא סולק לאחר ארבע שנים, משום שאסר על [[פיטום אווזים]] מנימוק של [[צער בעלי חיים (יהדות)|צער בעלי חיים]], דבר שקומם עליו את הרבים שעסקו בכך.
 
ב-1866 מונה הרב [[חיים סופר]], קנאי קיצוני שנאבק ב[[נאולוגים]] אך היה גם מתנגד לחסידות. ב-1880 נאלץ לפרוש בשל התנגדות החסידים. ב-1882 נקראמונה רבי [[שלמה שפירא (מונקאטש)|שלמה שפירא]], נכדו של רבי צבי אלימלך. לאחר מותו ירשו בנו הרב [[צבי הירש שפירא]], שכיהן ללא אישור הממשלה בגלל חוסר ידיעתו ב[[הונגרית]]. ב-[[1913]] עלהכיהן הנכדנכדו, רבי [[חיים אלעזר שפירא]], מתנגד קיצוני של [[אגודת ישראל]] והציונות, ויוזם הקמת שכונת "[[בתי מונקאטש]]" ב[[ירושלים]]. לאחר פטירתו החליף אותו חתנו הרב [[ברוך יהושוע ירחמיאל רבינוביץ']], שנמלט לארץ ישראל בשואה.
 
בעיר התקיימה גם פעילות ציונית, והוקמה בה גימנסיה עברית ב-1924, בניהול הד"ר [[חיים קוגל]],. שהוטלההוטלו בחרםעליה חרמות וקללות מצד האדמו"ר. העסקנים הציוניים בעיר הוציאו כתב עת בשם "יידישע שטימע". בין מלחמות העולם מנו היהודים 40% מתושבי העיר.
 
ב-1939 הושב החבל להונגריה, שגירשה יהודים בעלי אזרחות זרה (בייחוד מ[[גליציה]]) ואלה נמסרו לגרמנים בקמניץ פודולסק ונרצחו. בשנים הבאות סבלה הקהילה מרדיפות ורבים גויסו ל[[שירות העבודה (הונגריה)|עבודת כפייה]]. ב[[אפריל]] [[1944]], לאחר הפלישה הגרמנית, רוכזו יהודי הפלך בשני גטאות. אחד יועד לשארית בני העיר, והשני לכ-15 אלף יהודים מהאזור כולו. בסוף אפריל פרצה במקום מגפת [[טיפוס הבהרות|טיפוס]], ומה-15 במאי ועד ה-24 במאי 1944 נשלחו כל יהודי העיר ברכבות להשמדה, רובם ל[[אושוויץ]]-בירקנאו, וחלקם ל[[פלאשוב]]. חלק מהניצולים שבו למוקצ'בו, וכיום מתגוררים בה כ-300 יהודים.