בית הלל ובית שמאי – הבדלי גרסאות

 

==דוגמאות למחלוקת הממחישה את הקפדנות של שמאי והסבלנות של הלל==

# גוי ניגש אל שמאי ושאל אותו: "כמה תורות יש לכם?", ענה לו שמאי: "שתיים - תורה שבכתב ותורה שבעל פה", ענה לו הגוי: "שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך. תגייר אותי על מנת שאלמד את התורה שבכתב". שמאי בקפדנותו גרש את אותו גוי, ואילו הלל, באותה סיטואציה קיבל אותו, ובמהלך הלימודים שלו החדיר לו את האמונה בתורה שבעל פה.

דוגמאות אלה משקפות את הקפדנות של שמאי בכך שלא הסכים אפילו להתדיין עם אותם גוים, ואילו הלל קיבלם בסבר פנים יפות.

ההחמרות באו לידי ביטוי בגזירות והסייגים שגזרו חכמי בית שמאי על מצוות התורה, גזירות שלא מתחשבות בהמון העם שלא תמיד יכול לעמוד בהם. בית הלל לעומתם, השתדלו לגזור גזירות רק היכן שהם ראו חשש אמיתי של עבירה על מצוות התורה, אך היכן שלא ראו חשש כזה - הקלו, ולא גזרו. רוב מחלוקות בית הלל ובית שמאי עוסקות בנושאים אלו.

 

 

ההלכה נקבעה לפי דברי בית הלל, חוץ מכמה מקרים חריגים שבהם נקבעה ההלכה על פי בית שמאי. התלמוד הירושלמי ממחיש באילו קשיים הועברו תקנות אלו במילים בוטות מאוד: "אותו יום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל...תנא ר' יהושע אונייא תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל, תני [גרסה אחרת]: ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"{{הערה|{{ויקיטקסט|ירושלמי שבת א ד}}}}, כלומר בית שמאי שמרו על הרוב שהיה להם בחדר ההצבעות על ידי הרג של אנשים מבית הלל או על ידי איום בחרבות ורמחים. ייתכן שהכתוב נקט בהפרזה כדי להמחיש את הדברים, אך עדיין הדברים קשים.