בית הלל ובית שמאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על הדף "בית הלל ובית שמאי": עד יעבור זעם ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־09:54, 12 בנובמבר 2018 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־09:54, 12 בנובמבר 2018 (UTC)))
שחזור לגרסה 24124408 מ־05:44, 18 באוקטובר 2018 מאת אבגד
שורה 26:
 
==דוגמאות למחלוקת הממחישה את הקפדנות של שמאי והסבלנות של הלל==
# [[גוי]] (אדם לא [[ערבייהודי]]), ניגש לשמאי וביקש ממנו ללמוד את ה[[תורה]] על רגל אחת. שמאי בקפדנותו גרש אותו ("דחפו באמת הבניין"). אותו גוי, ניגש להלל וביקש ממנו ללמוד את התורה על רגל אחת. הלל הסכים ואמר לגוי משפט שלפי דעתו מסכם את התורה כולה: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך והשאר פירוש הוא - לך ולמד".
# גוי ניגש אל שמאי ושאל אותו: "כמה תורות יש לכם?", ענה לו שמאי: "שתיים - תורה שבכתב ותורה שבעל פה", ענה לו הגוי: "שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך. תגייר אותי על מנת שאלמד את התורה שבכתב". שמאי בקפדנותו גרש את אותו גוי, ואילו הלל, באותה סיטואציה קיבל אותו, ובמהלך הלימודים שלו החדיר לו את האמונה בתורה שבעל פה.
דוגמאות אלה משקפות את הקפדנות של שמאי בכך שלא הסכים אפילו להתדיין עם אותם גוים, ואילו הלל קיבלם בסבר פנים יפות.
שורה 36:
ההחמרות באו לידי ביטוי בגזירות והסייגים שגזרו חכמי בית שמאי על מצוות התורה, גזירות שלא מתחשבות בהמון העם שלא תמיד יכול לעמוד בהם. בית הלל לעומתם, השתדלו לגזור גזירות רק היכן שהם ראו חשש אמיתי של עבירה על מצוות התורה, אך היכן שלא ראו חשש כזה - הקלו, ולא גזרו. רוב מחלוקות בית הלל ובית שמאי עוסקות בנושאים אלו.
 
== אופי הבולבולהמחלוקת בתחת של אמא שלך==
 
סיפורים רבים מתארים את המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל. סיפורים אחדים מתארים מאבקים קשים ואכזריים בין שני הצדדים:
 
ההלכה נקבעה לפי דברי בית הלל, חוץ מכמה מקרים חריגים שבהם נקבעה ההלכה על פי בית שמאי. התלמוד הירושלמי ממחיש באילו קשיים הועברו תקנות אלו במילים בוטות מאוד: "אותו יום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל...תנא ר' יהושע אונייא תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל, תני [גרסה אחרת]: ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"{{הערה|{{ויקיטקסט|ירושלמי שבת א ד}}}}, כלומר בית שמאי שמרו על הרוב שהיה להם בחדר ההצבעות על ידי הרג של אנשים מבית הלל או על ידי איום בחרבות ורמחים. ייתכן שהכתוב נקט בהפרזה כדי להמחיש את הדברים, אך עדיין הדברים קשים.