שלמה לוריא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרך לימודו מהרש"ל היה עמקן גדול, וקודם שפסק דין היה, "חוקר ודורש היטב בשבע חקירות ושבע בדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית היגיעה והעיון ובמעט שינה מרוב שיחי עם חברי ועם תלמידי יותר מכולם וכו' ושלא הנחתי שום מחבר שלא עסקתי בעיוני קודם חיתום גזר דין"... והיה מביא דעות כל הפוסקים קדמונים אמצעים ובתראים "כדי שלא יבוא בעל דין לחלוק ולומר, אלמלי ראה מחבר זה דברי הספר או אגרת תשובה על הרב ההוא, לא נקט לבו לחלוק, ובודאי היה חוזר מדבריו. לזאת יראתי והבאתי כל הדעות, קדמאי דקדמאי ובתראי דבתראי". (הקד |
|||
שורה 82:
==משנתו==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
דרך לימודו
מהרש"ל היה עמקן גדול, וקודם שפסק דין היה,
"חוקר ודורש היטב בשבע חקירות ושבע בדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית היגיעה והעיון ובמעט שינה מרוב שיחי עם חברי ועם תלמידי יותר מכולם וכו' ושלא הנחתי שום מחבר שלא עסקתי בעיוני קודם חיתום גזר דין"...
והיה מביא דעות כל הפוסקים קדמונים אמצעים ובתראים
"כדי שלא יבוא בעל דין לחלוק ולומר, אלמלי ראה מחבר זה דברי הספר או אגרת תשובה על הרב ההוא, לא נקט לבו לחלוק, ובודאי היה חוזר מדבריו. לזאת יראתי והבאתי כל הדעות, קדמאי דקדמאי ובתראי דבתראי". (הקדמתו ליש"ש חולין),
למד במתינות יתירה, ואמר:
כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל כתובות יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה... (הקדמתו ליש"ש יבמות).
היה נוטה להקל (עי' שו"ת סי' ו' ל"ו; יש"ש יבמות פ"א סי' נ', פ"ח סי' ד', פי"ג סי' ו'; עמודי שלמה סי' ע"ה).
הגהות בתלמוד וכללים
גרץ מכנה את מהרש"ל "רבנו תם של המאה הט"ז", אך לדעת רא"ה ווייס רחוק דרך הרש"ל מר"ת בעניין הגרסאות, כי ר"ת השתדל לקיים כל גרסא - אף מוטעת - ע"פ פלפולו, ומהרש"ל להפך, כי בספרו חכמת שלמה זיקק וצרף את הנוסחאות בגמרא רש"י ותוספות. מרש"ל הזהיר על הספרים שנדפסו בימיו ואמר:
ואל תשגיח בספרים הנדפסים מחדש ע"י סופר מוטעה, שכך היה דרכו שכל פשט שלא הבין מחק וכתב כרצונו, כאשר הראתי בכמה מקומות (הגהותיו לעירובין ס"א).
המרש"ל מסר כללים בדרכי התלמוד:
כמה בעיות שנאמרו בתלמוד ולא נפשטו, אם היה חכם אחד אפילו בזמננו מביא ראיה לפשטם - הרשות בידו ואזלינן בתריה. לא כן היכא שנסתרה הבעיא דתלמוד בתיק"ו ולא נפשטה, אין רשות לשום גאון בעולם לפשטה ממתניתין או מברייתא או מסברא, דהוי כחולק על תלמודא דרבינא ורב אשי (יש"ש ב"ק פ"ב סי' ה), מאחר שרב אשי ודורו שחתמו התלמוד כתבו עליו תיקו - אלמלא שהניחו בספק איסור עד שיבוא אליהו (יש"ש ביצה פ"א סי' מ"ג).
גם הוציא משפט שדרך הגמרא לשנות המקראות (ברכות מ"א), ולשנות לשון המשניות שמביא מסדר זרעים או טהרות (שבת פ"ט).
==כתביו==
===חכמת שלמה===
| |||