חזנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 17:
 
החזנות הספרדית מתחלקת למספר קבוצות של מסורות:
* מסורת קהילות [[המזרח התיכון]] כגון [[סוריה]], [[ישראל]], [[מצרים]], [[עיראק]]. שלקחה מוטיבים מן החזנות הספרדית של היישוב הוותיק ב[[ארץ ישראל]], המנגינות בהשפעה עות'מאנית ובלקנית, מנגינות הרומנסות בלאדינו בתוספת נכבדה של מסורות נוספות מן המוזיקה הערבית הסובבת. באופן זה התפתחה המסורת הנפוצה היום והקרויה [[מסורת ספרד-ירושלים]]. מסורת זו, על סלסוליה, זוכה לפריחה בימינו. הייצוא של מסורת זו נעשה בתחילה על ידי שלוחי דרבנן שיצאו לקהילות ישראל במזרח, כך למשל השפיע החזן [[אשר מזרחי]] על הליטורגיה של יהודי העיר תוניס. גם כיום יש יצוא של מסורת זו מירושלים לקהילות אחרות בארץ ובעולם.
* מסורת קהילות [[טורקיה]] וה[[חבל הבלקן|בלקן]]. החזנות של קהילות הבלקן מבוססת ברובה על לחנים מן הסביבה העות'מאנית וכן שירי ה[[רומנסה|רומנסות]] ב[[לדינו]], חזנות מתאפיינת בסלסולים עות'מאנים אופייניים. בקרב החלק הצפוני יותר של הבלקן ([[בולגריה]], [[יוגוסלביה]] ועוד) חל ניסיון מסוים בסוף [[המאה ה-19]] להתקרב יותר לחזנות האשכנזית מ[[מערב אירופה]].
* מסורת קהילות [[צפון אפריקה]]: [[תוניסיה]], [[לוב]], [[אלג'יריה]] ו[[מרוקו]], המסורת החזנית של יהודי מרוקו מבוססת על שירה מקומית וכן על מוזיקה אנדלוסית שהובאה למקום עקב הזיקה המתמשכת בין [[ספרד]] למרוקו בתקופה שלפני גירוש ספרד ולאחריה. בעקבות החסות הצרפתית על מדינות אלו ובייחוד באלג'יר, הושפעו לחני התפילה ממנגינות צרפתיות.