יוסף אביב"י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נא לעסוק פעם אחת בכל דבר. לא למקוטעין.
שורה 12:
 
אביב"י איננו מעביר שיעורים. אף על פי שאיננו בעל תואר אקדמי כלשהו, זוכים ספריו להערכה גם באקדמיה{{מקור}}. במאמרו "היסטוריה צורך גבוה", שפורסם ב"ספר היובל" לרב מרדכי ברויאר, מאמר העוסק בקבלת ה[[אברהם יצחק הכהן קוק|ראי"ה קוק]], הוא חולק על מספר חוקרי קבלה.
 
בשנת תשע"ח (2018) יצא לאור ביד בן צבי ספרו "קבלת הראי"ה'. בספר זה מפוענחות כ-400 פסקאות שכתב הרב קוק על פי 'שפת הכינויים' - הכינויים והמונחים של המקובלים לספירות ולפרטיו של סדר האצילות. על פי פסקאות אלה תיאר אביב"י את הגותו של הראי"ה כשיטה שלמה הבנויה כולה על עיקריה של חכמת הקבלה. בסוף הספר נמצא 'מילון הראי"ה' - מילון על פי סדר אל"ף-בי"ת לאלפי הכינויים של המקובלים הנמצאים בכתבי הרב קוק.
 
ספריו ומאמריו של אביב"י עוררו ביקורת בחוגים [[חרדים|חרדיים]] ליטאיים אשר ראו בהם ערעור על דרך הלימוד המסורתית. בשנת 1985 פרסם הרב [[חיים פרידלנדר]], חוקר הרמח"ל ו[[משגיח|מנהל הרוחני]] של [[ישיבת פוניבז']], מאמר החולק על החלוקה של אביב"י את כתבי הרמח"ל לשתי קבוצות. בשנת 1995 כתב הרב [[ישראל אליהו וינטרוב]] ביומון ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] "[[יתד נאמן]]" כי בספריו מתגלה נימה מזלזלת בחכמים כמו ברבי [[חיים ויטל]]. הופצו נגדו [[פשקוויל]]ים בריכוזים חרדיים. בתגובה קצרה שפרסם אביב"י ב"יתד נאמן" הוא ענה למבקריו.
שורה 29 ⟵ 27:
* '''קבלת האר"י''', כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; [[מכון בן-צבי]], ירושלים תשס"ח
* '''קיצור סדר האצילות''', מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה, כתיבת ר' חיים ויטל, העתקת ר' מנחם די לונזאנו, מכון בן-צבי, ירושלים תש"ע
* '''קבלת הראי"ה''', כרך ראשון: שפת הכינויים, מהלך האצילות, האידיאלים האלוהיים, החיים האלוהיים; כרך שני: המרחבים האלוהיים, בין בויסק ליפו, כנסת ישראל, מהלך האידיאות; כרך שלישי: הריסה ושכלול, החיים הכמוסים, התיקון הכללי, שלמות והשתלמות, תנועת ההוויה; כרך רביעי: האחדות האלוהית, השיטה האצילותית, אילן הראי"ה, מילון הראי"ה. [[יד יצחק בן-צבי|יד בן-צבי]], ירושלים תשע"ח{{הערה|[http://yosefavivi.blogspot.co.il/p/blog-page_21.html על הספר, בבלוג של אביב"י]}}. בספר מפוענחות כ-400 פסקאות של הרב קוק על פי 'שפת הכינויים' - הכינויים והמונחים של המקובלים לספירות ולפרטיו של סדר האצילות. לדברי אביב"י הגותו של הראי"ה בנויה כולה על עיקריה של חכמת הקבלה. בסוף הספר נמצא 'מילון הראי"ה' - מילון על פי סדר אל"ף-בי"ת לאלפי הכינויים של המקובלים הנמצאים בכתבי הרב קוק.
 
כמו כן פרסם מאמרים רבים וכן חיבורים ביבליוגרפיים-קטלוגיים עבור ספריית מוסיוף שב[[מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה]], ספריית גוטסמן של ה"[[ישיבה יוניברסיטי]]" בניו יורק, ספריית מכון בן-צבי ועוד.