חיים בן עטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 106:
רבי חיים בן עטר השתקע בירושלים וביסס את מקומו. בראשית קיץ [[ה'תק"ג|תק"ג]], ב[[חג השבועות]], החל לדבר עם תלמידיו על ה[[גאולה]] המתקרבת ולהכינם לקבלת פני [[משיח]]; ואולם מיד לאחר החג חלה נסיגה פתאומית בתוכניות ההכנה לקראת התגלות המשיח, ורבי חיים הסביר לתלמידיו שהייתה שעת כושר לגאולה אך היא הוחמצה. הלימודים בישיבה חזרו למסלולם הרגיל, ולאחר חודש הוא חלה במחלתו האחרונה. הוא השאיר הנחיות מפורטות לתלמידיו באשר ליורשו בהנהגת סדרי הישיבה ובאשר לחפצי הקודש שלו. הוא נפטר ב[[מוצאי שבת]] ליל [[ט"ו בתמוז]] ה'תק"ג, [[6 ביולי]] [[1743]], פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים, והוא בן 47 שנה.
 
הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. על [[קבר אור החיים|מצבת קברו]] [[אפיטף|נחרת]] בין השאר: {{ציטוטון|1=...שיחה קלה שלו אלקים חשבה לטובה, והארץ האירה מכבודו כאשר יאירו שבעת הנרות, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמוהר"ר חיים ן' [=אִבְּן] עטר ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה יום ט"ו לחודש תמוז שנת ה'תק"ג ליהנות מזיו [[השכינה]]}}. את נוסח המצבה כתב תלמידו [[החיד"א]]. הייתה בכך חריגה מן הנהוג באותה תקופה בירושלים שלא לכתוב תארים ושבחים על גבי המצבות אלא את שמות הנפטרים בלבד, מחשש שמצבות האבן הכבדות שמאפשרות טכנית את ביצוע החריתההחריטה, ימשכו את תשומת לבם של גנבים שעשו בהן שימוש לצורכי בניין. בצמוד למצבה נבנה עמוד ובתוכו גומחה שבה ניתן היה להדליק נרות.
 
הידיעה על פטירתו הפתאומית התפשטה במהירות ברחבי העולם היהודי, ונישאו עליו [[הספד]]ים מפי גדולי הרבנים: רבי [[ישראל יעקב אלגאזי]] בירושלים, ורבי [[יצחק בכר דוד]] ב[[קושטא]]. רב העיר ליבורנו, רבי [[מלאכי הכהן]], מחבר ספר הכללים "יד מלאכי", חיבר [[קינה]] מיוחדת על לכתו; בין שורותיה שזורים שמות כל ספריו של רבי חיים בן עטר: