הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם דב מאבריטש"

עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, קידוד URL
(עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, קידוד URL)
{{אין תמונה|גבר|יישור=שמאל}}
[[קובץ:בת עין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת רבי אברהם דב מאבריטש בבית הקברות העתיק ב[[צפת]]]]
רבי '''אברהם דב מ[[אוברוץ'|אבריטש]]''' (נקרא גם: '''הרבי מאבריץ''', כונה '''אד"ם''', וחתם את שמו '''אברהם דוב מאברוטש'''{{מקור}}), (~[[ה'תק"ך]], ~[[1760]] – [[י"ב בכסלו]] [[ה'תקתר"ךא]], -דצמבר [[1840]]) היה [[רב]] [[תנועת החסידות|חסידי]] שחי בסוף ימיו ב[[צפת]], ומחבר הספר '''בת עין'''.
 
==ביוגרפיה==
נולד בשנת [[תק"ך]] בערך לרבי דוד [[דרשנות|מגיד מישרים]] ב[[חמילניק]]. נישא לבתו של רבי נתן נטע מאבריטש, תלמיד ה[[בעל שם טוב]]. היה תלמידם של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ובנו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] וגם של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]]. כיהן כ[[רב]] בערים [[ז'יטומיר]] ו[[אווריטש]].
 
לרבי אברהם דב ואשתו חיה פעריל נולדו שלוש בנות: בתו שרה מלכה (נישאה לחיים אורי פייבש סג"ל בה"ר מוואלטשיק), בתו חוה רחל (נישאה לחיים ישראל בה"ר יעקב דוב בעריש מראמאן), ובתו מרים הענא (נישאה לנחמן מאבריטש).{{הערה|{{Cite news|url=https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotPage/source/catalog/auction/2114/lot/78152/%D7%91%D7%AAבת-%D7%A2%D7%99%D7%9Fעין-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95לאדמו-%D7%A8ר-%D7%A8%D7%91%D7%99רבי-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9Dאברהם-%D7%93%D7%91דב|title=בת עין - מהדורה ראשונה, דפוס ישראל ב"ק, ירושלים, 1847.|last=|first=|date=|work=|newspaper=Bidspirit null|access-date=2018-01-25|via=}}}}.
 
אהבתו ל[[ארץ ישראל]] משתקפת רבות בספרו '''בת עין'''. בשנת [[ה'תקצ"א]] עלה לארץ ישראל.
עם הגיעו לארץ, השתכן ב[[צפת]], שם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, שמינו אותו לרבה של העדה.
 
ד"ר [[אליעזר הלוי]], מזכירו של [[משה מונטיפיורי]], מתאר את התרשמותו מהרב מאוורוטש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=לא|מקור=יומן מסע ואגרות וילנא תר"ד|תוכן=האיש הזה הוא אחד מן האנשים המלומדים והיקרים אשר ראיתי מעודי, ויהי הנקל לו לעבוד את עבודת העדה בלי כל קבלת פרס מקופת הקהל, והנה הוא עוד מחלק את כל אשר לו עם עניי עמו}}
 
===מרד הפלחים===
בשנת [[ה'תקצ"ד]] ([[1834]]) התחולל [[מרד הפלאחים]] נגד גזירת הגיוס של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] שליט מצרים. ב[[ח' בסיוון]] ([[15 ביוני]]) נכנסו הפורעים לצפת, [[הביזה הגדולה בצפת|בזזו]] את נכסי התושבים, הפשיטו את בגדיהם והשאירו רק בגד דק לעורם. לרבי אברהם דב אף לא השאירו בגד והוצרכו לשלוח לו מטבריה בגד. הוא הסתתר לאחר מכן בחצר ה[[קאדי]] יחד עם עוד מאות יהודים, אך לאחר מספר ימים פינה הקאדי מחצרו חלק מהשוהים, בהם גם חבורת רבי [[ישראל משקלוב]]. רבי אברהם דב ברח לחורבה ליד צפת. בדרך נס נשאר מעט ממון בבגדה של אשתו, שממנו קנו מעט לחם ושמן מהם התקיימו במשך תקופת היותם בשביה, כשרבי אברהם דב מחלק מלחמו לשוהים עמו{{הערה|[[מנחם מנדל מקמיניץ]], [http://benyehuda.org/boym_m/korot_haitim.html ספר קורות העיתים]. מכתב ששלחו ראשי הקהילות בצפת לשר מונטיפיורי.}}, עד [[י' בתמוז]]. לאחר שרבי [[ישראל משקלוב]] השתדל אצל השלטונות הצליחו להשתחרר. יום י' בתמוז נקבע ל[[פורים שני|פורים]] ויום הודיה לדורות{{הערה|הרב זרחיה ניסים אזולאי בהקדמה לספר "שולחן הטהור"}}. הרב אברהם דב פנה במכתב לשר משה מונטיפיורי בבקשת עזרה לשיקום היישוב היהודי בצפת{{הערה|המכתב במלואו בספר צפת חלק ב', נדפס בספר "בת עין" מהדורת תשס"ז בעמ' תקס"ב}}.
 
ב[[מרד הדרוזים בגליל|מרד הדרוזים]] בשנת [[תקצ"ח]] התנגד הרב אברהם דב לעזיבת צפת. אליעזר הלוי העיד שהרב עונה על ידי חוטפיו וסיכן את נפשו מול איומי רצח{{הערה|אגרות ארץ ישראל ל[[אברהם יערי]], איגרת נ"ז}}.
 
===רעידת האדמה===
ב[[כ"ד בטבת]] שנת [[ה'תקצ"ז]], אירעה [[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת אדמה בצפת]] ובסביבותיה והפילה חללים רבים. מסופר שהרב אברהם דב היה אז ב[[בית מדרש]]ו ו[[תפילה|התפלל]] [[תפילת מנחה]]. כשהתחילו הזעזועים ציווה הרב לכל המתפללים להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ. הזעזועים גברו וחלק גדול [[בית מדרש|מבית המדרש]] התמוטט, אבל אותו חלק שבו הצטופפו כולם נשאר עומד על תילו וגם הגג נשאר תלוי באוויר והמתפללים ניצלו בדרך נס. בשלט בבית המדרש נכתב: [[קובץ:awritsh.jpg|230px|שמאל|המציבה על בית מדרשו של האדמו"ר מאבריץ']]{{ציטוט|תוכן=מה נורא המקום הזה, בית מדרש של רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל, שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים}}
 
===פטירתו===