הבדלים בין גרסאות בדף "הקרב על יער הירטגן"

מ
←‏רקע: הגהה, קישורים פנימיים שינוי "רור" ל"רוהר"
מ (←‏רקע: הגהה, קישורים פנימיים שינוי "רור" ל"רוהר")
 
==רקע==
מטרתן העיקרית של [[בעלות הברית]] הייתה להכניע את הכוחות הגרמנים באזור כדי למנוע מהם לתגבר את כוחותיהם צפונה יותר, בין [[רוררוהר (נהר)|נהר הרורהרוהר]] לעיר [[אאכן]], שם התנהלה [[מלחמת חפירות]]. היעד המשני בחשיבותו לבעלות הברית היה כיבוש העיירה שמידט והגעה לנהר הרורהרוהר. לעומת זאת [[ולטר מודל]], מפקד הכוחות הגרמניים באזור, שאף להדוף את בעלות הברית לקיפאון, על ידי גרימת אבדות כבדות לבעלות הברית ועל ידי השגת שליטה מלאה בביצורי [[קו זיגפריד]].
 
הגרמנים הגנו על האזור בעקשנות משתי סיבות: ראשית, אזור הירטגן היה בסיס להתקפה גרמנית גדולה שנודעה מאוחר יותר כ[[קרב הארדנים]] ושנית, פתיחת סכר שוומנאול שנמצא באזור יכלה להציף את אזור נהר הרורהרוהר ובכך להקשות על בעלות הברית לחצות אותו.
 
==הקרב==
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים (ביחס של 5:1), ב[[רכב קרבי משוריין|שריון]], בניידות ובסיוע אווירי, צומצמו בשל [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו. בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הירטגן 6,000 לוחמים בלבד, תחת פיקודו של [[הנס שמידט]]. כוח זה היה ללא [[טנק]]ים ועם [[ארטילריה]] מעטה. ב-[[19 בספטמבר]] החל הקרב, כאשר חיילים מה[[רגימנט]] ה-60 ה[[אמריקני]] הגיעו ליער הירטגן, אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות, ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.
 
ב-[[6 בדצמבר]] הוטלה על [[יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית|גדוד הריינג'רים ה-2]] המשימה לכבוש את גבעה 400, לאחר שמספר כוחות נכשלו בניסיונם להשתלט עליה. הריינג'רס פיצלו את כוחם לשלושה ראשים, כבשו את הגבעה בתוך שעתיים והדפו את התקפת הנגד הגרמנית{{הערה|1=אורן לינצ'בסקי, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/113537.pdf ללמוד מהריינג'רים], [[מערכות]] גיליון 457, {{כ}} [[אוקטובר]] [[2014]], עמוד 47.}}. הגרמנים הצליחו להחזיק באזור עד לאמצע דצמבר 1944, מועד קרב הארדנים. בקרב הארדנים רוכזו 250,000 חיילים גרמנים למתקפה גדולה, הצליחו להתקדם 80 ק"מ לעומק קווי בעלות הברית, אך באמצע ינואר 1945 נהדפו בחזרה לעמדותיהם באזור יער הירטגן והקרב נמשך. ב-[[10 בפברואר]] הצליחו בעלות הברית לכבוש את סכר שוומנאול, אך הגרמנים הספיקו לפתוח את שערי הסכר ולהציף את עמק הרורהרוהר, וכתוצאהכתוצאה מכך נדחתה חציית נהר הרורהרוהר. לבסוף צלחו בעלות הברית את נהר הרורהרוהר ב-[[23 בפברואר]] 1945.
 
הקרב על יער הירטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות - כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה".