יוהאן דייזנהופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג) |
סקריפט החלפות (הייתה) |
||
שורה 1:
{{לערוך|סיבה=ניסוח|נושא=מדעי הטבע|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}
'''יוהאן דייזנהופר''' (ב[[גרמנית]]: '''Johann Deisenhofer'''; נולד ב-[[30 בספטמבר]] [[1943]] בצוזאמלטהיים (Zusamaltheim), [[בוואריה]]) הוא [[ביוכימאי]] [[גרמני]], שקבע, יחד עם [[רוברט הובר]] ו[[הארטמוט מישל]] את ה[[מבנה רביעוני|מבנה הרביעוני]] של קומפלקס [[חלבונים]] שנמצא ב[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] של בקטריות שמבצעות [[פוטוסינתזה]]. מבנה מרחבי של "מוקד ריאקציה" זה, שהיה ידוע כי יש לו תפקיד מרכזי בסוג פשוט של פוטוסינתזה נקבע תוך שימוש ב[[קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן]]. על גילוי זה הוענק לו, יחד עם שותפיו, [[פרס נובל בכימיה]] ב-[[1988 במדע|1988]]. דייזנהופר גם זכה יחד עם מישל ב-1986 בפרס ב[[ביולוגיה]] פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה, וב-1988
== ילדות ונעורים ==
שורה 19:
== מחקר מרכזי ==
ב 1981 הארטמוט מישל מצא דרך לגיבוש מרכז תגובה פוטוסינתטזי ב[[בקטריה]] [[:en:Rhodopseudomonas|Rhodopseudomonas]] Vindis. מישל בא להתעייץ עם הובר והאחרון שלח אותו לדייזנהופר. השניים עבדו במשך שלוש שנים על מיפוי של יותר מ-10,000 אטומים [[ממברנה ביולוגית|בממברנה]] של מבנה החלבון של הבקטריה שבמהלכם דייזנהופר השתמש בטכניקה של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. זו
הגילויים שלו אפשר לנו להבין איך צמחים הופכים אור שמש לאנרגיה [[אלקטרוכימיה|אלקטרוכימית]]. המחקר שלו עזר למדענים להבין את הקשר בין הממברנה למבנה הפרוטאין הדרוש [[אנזים|לאנזימים]], [[הורמון|הורמונים]], ומבנה [[פרוטאין|הפרוטאין]].{{הערה|שם=:1}}
|