אסמאעיל הנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תבנית מעריב, עיצוב
שורה 38:
הנייה נולד ב-[[1962]] ב[[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] [[שאטי]] שב[[רצועת עזה]] לאב דייג ממשפחה שברחה מהכפר [[אל-ג'ורה (נפת עזה)|אל-ג'ורה]] שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.
 
בנעוריו עבד בישראל כטייח כדי לסייע בפרנסת [[משפחה|משפחתו]]{{הערה|https{{מעריב אונליין||החבר הישראלי של הנייה://www.maariv.co.il/ "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי"|news/israel/Article-671545|19 בנובמבר 2019}}}}. במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של [[האוניברסיטה האסלאמית]] של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם [[מוחמד דחלאן]], יו"ר "השביבה" דאז ולימים מבכירי תנועת [[פת"ח]]. בשנת [[1987]] קיבל תואר ב[[ספרות ערבית]] מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם ב[[מעצר מנהלי]] לחצי שנה.
 
החל מ-[[1989]] ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ב[[בית סוהר קציעות|כלא קציעות]]. בסיום התקופה [[גירוש פעילי החמאס ללבנון|גורש לדרום לבנון]] ב-[[1992]], חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות ל[[המועצה המחוקקת הפלסטינית|מועצה המחוקקת הפלסטינית]] הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס.
שורה 54:
 
ב-[[2010]] הכריז כי החמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע ב[[משאל עם]] ובכפוף לתנאים נוספים{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! חדשות|הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם|1762361|01 בדצמבר 2010}}}}.
 
נמנה עם מובילי העסקה לשחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 [[רצח|רוצח]]ים שנשפטו ל[[מאסר עולם]], בתמורה לשחרורו של [[גלעד שליט]]. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"{{הערה|{{הארץ||מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים"|1.1526245|18 באוקטובר 2011}}}}.
 
שורה 65:
 
==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקיציטוט=אסמאעיל הניה}}
* {{נענע10|שלומי אלדר|ראיון בלעדי עם אסמאעיל הנייה|586851|7 באוקטובר 2008||news}} {{וידאו}}
{{-}}
 
== הערות שוליים ==
{{קישורי פורטל|המזרח התיכון}}