תפילת גשם – הבדלי גרסאות

פיוטי הגשם הם במקורם "שבעתא" רגילה (פיוט ובו שבעה בתים קצרים, אחד לכל שבע הברכות של [[תפילת העמידה]] במוסף), כאשר הקטע המתאים ל[[ברכת גבורות]] בשבעתא הורחב ונוספו בו פיוטי הגשם. שבעתות הגשם הן בדרך כלל בעלות מבנה אחיד (פחות או יותר): לאחר הפיוט הקצר ששייך לשבעתא הבסיסית, ישנו פיוט "רשות" בו מבקש ה[[ש"ץ]] רשות להאריך בפיוטי הגשם{{הערה|בסופו באים פסוקים האופיינים לפיוט נטילת רשות, כגון {{ציטוטון|ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך}}}}. לאחר הרשות מופיע פיוט המכונה "סדר עולם". לרוב זהו פיוט ארוך, המפייט את תולדות העולם למן [[בריאת העולם]] תוך קישור למים וגשם. לאחריו מופיע הפיוט המקיף ביותר, "סדר פסוקים" המבוסס על המנהג שתואר לעיל לומר רשימת פסוקים בתפילת הגשם. במקום לומר רשימת פסוקים סתמית, בונים הפייטנים בתי פיוט המעבירים מפסוק לפסוק ומפייטים אותם. פעמים רבות נהגו הפייטנים בפסוק זה להזכיר [[זכות אבות (מושג)|זכות אבות]] ולרמוז ל[[אבות האומה]], [[שנים עשר השבטים]], שמות חודשי השנה, [[גלגל המזלות]], אבני [[אבני החושן]] וכדומה. לאחר סדר הפסוקים, באמספר לא קבוע של פיוטים קצרים ופשוטים יותר המבקשים גשם המכונים "רהיטים". לעיתים כתובים הפיוטים במבנה דומה לזה של פיוטי [[סליחות]]{{הערה|כדוגמת השימוש בפתיחה "אלקינו ואלקי אבותינו"}}. לבסוף מגיעה ההכרזה "שאתה הוא ה' אלקיניאלקינו משיב הרוח ומוריד הגשם. לברכה ולא לקללה...".{{ש}}

בתקופות מאוחרות יותר, בחלק מהנוסחים (ב[[נוסח הספרדים]] כבר מסוף [[ימי הבינים]], בחלק ממנהגי [[נובחנוסח אשכנז]] במאתים השנים האחרונות) פסקו לומר פיוטים בתוך [[חזרת הש"ץ]]. מאחר שלא רצו לוותר על אמירת תפילת גשם החלו לומר אותה לפני תפילת מוסף. במקום זה, לא אמרו את השבעתא, שכמוכן שייכת לחזרת הש"ץ, והחלו לומר רק חלק מהפיוטים, ללא שמירה על המבנה המקורי של תפילות הגשם. עם זאת, במחזורי אשכנז עדיין מופיעה תפילת הגשם בשלמותה{{הערה|ללא הבתים האחרונים של השבעת, שאחרי ההרחבות, שלא נהגו באשכנז לאומרם.}}, וישנן קהילות בהם אומרים אותה בחזרת הש"ץ כפי מבנה המקורי.