הבדלים בין גרסאות בדף "קודשי קודשים"

נוספו 5,938 בתים ,  לפני שנתיים
יצירת הערך קודשי קדשים
תגית: עריכת קוד מקור 2017
(יצירת הערך קודשי קדשים)
תגית: הסרת הפניה
'''קודשי קדשים''' הם סוג מסוים של [[קורבן (יהדות)|קרבנות]] שקדושתם חמורה, יותר מקרבנות [[קדשים קלים]]. בקודשי קדשים אין חלק שנאכל לבעלי הקרבן, כאשר עולה אסורה באכילה, וחטאת ואשם נאכל רק ל[[כהנים]] ב[[העזרה|עזרה]], ואכילתם היא מצווה ומכפרת על הבעלים.
#הפניה [[קורבן (יהדות)#קודשי קודשים וקודשים קלים]]
 
קודשי קדשים הם: [[קרבן עולה|עולה]], [[קרבן חטאת|חטאת]] (גם קורבנות העוף), [[קרבן אשם|אשם]], ושלמי ציבור (שלמי עצרת), וכן כל [[קורבן מנחה|המנחות]]{{הערה| על פי הפסוק "וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי ה'." ויקרא ב ג}} (חוץ מלחם התודה והנזיר{{הערה| {{רמב"ם||מעשה הקרבנות|ט|יב|ללא=שם}}-יד. }}).
 
==מקורות בפסוקים==
{{ציטוט| תוכן=זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל־'''מִנְחָתָ֞ם''' וּלְכָל־'''חַטָּאתָ֗ם''' וּלְכָל־'''אֲשָׁמָם֙''' אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י '''קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים''' לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶיֽךָ: בְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּאכֲלֶ֑נּוּ כָּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹת֔וֹ קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ:|מקור=במדבר פרק יח |מרכאות=כן}}
מפסוקים אלה לומד ה[[ספרי]]{{הערה|{{ויקיטקסט|ספרי על במדבר יח ט|סיפרי במדבר יח ט}} }}. את כל הדברים שניתנים לכהן שקרואים קדשי קדשים: "מן האש" זה עורות העולה, "מנחתם" זה כל המנחות, "חטאתם" זה כל החטאות, ו"אשמם" זה כל האשמות. שלמי הציבור נלמדים מהפסוק {{ציטוטון|וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח '''שְׁלָמִים'''.}} ב[[היקש (הלכה)|היקש]] לחטאת{{הערה| {{בבלי|זבחים|נה|א|ללא=שם}} {{רמב"ם||מעשה הקרבנות|ה|ג|ללא=שם}} }}.
 
==מצוות אכילה בקדשי קדשים==
אכילת קדשי קדשים הנאכלים (חטאת ואשם) על ידי הכהנים מכפרת על הבעלים דין זה נלמד מהפסוק {{ציטוטון|ואכלו אתם אשר כפר בהם}} למדו מזה [[חז"ל]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|{{ויקיטקסט|פסחים נט ב}} }} שכל עוד הכהנים לא אוכלים לבעלים אין כפרה לבעלי הקרבן. דין זה פוסק ה[[רמב"ם]] כ[[מצוות עשה]] לאכול החטאת והאשם{{הערה| {{רמב"ם||מעשה הקרבנות|י|א|ללא=שם}}}}
 
==ההבדלים בין קדשי קדשים לקדשים קלים==
*'''מקום השחיטה''' - קודשי קודשים שנשחטים רק בצפון [[העזרה]] לעומת קדשים קלים ניתנים לשחיטה בכל רחבי העזרה.
*'''אכילה''' - עולות אינן נאכלות כלל אך [[עורות קדשים|עורותם]] ניתנים לכהנים, בחטאות הנאכלות ובאשם לאחר הקרבת האימורים שאר הבשר נאכל ל[[כהנים]] זכרים. זאת לעומת שאר קדשים קלים שנאכלים על ידי הבעלים{{הערה|שם=בכור| במקרה של בכור הבעלים הם הכהנים, ומותר לתת מבשרו גם לאשת כהן, כמו [[תרומה (הלכה)|תרומה]]. {{רמב"ם||מעשה הקרבנות|י|ה|ללא=שם}} }}.
**'''מקום האכילה''' - קדשי קדשים שנאכלים הם רק [[העזרה|בעזרה]] בניגוד לקדשים קלים שנאכלים בכל ירושלים{{הערה| {{רמב"ם||מעשה הקרבנות|י|ה|ללא=שם}} }}.
**'''זמן האכילה''' - זמן האכילה של קודשי קדשים הנאכלים הוא יום ולילה (יום השחיטה, והלילה שלאחריו) מלאחר השחיטה, (גם [[קורבן תודה]], נאכל ליום ולילה). לעומת שאר הקדשים הקלים שזמנם שני ימים ולילה(חוץ מ[[קורבן פסח]], שנאכל רק בלילה שלאחר הקרבתו).
*'''זמן ה[[מעילה (הלכה)|מעילה]]''' - בקודשי קודשים נחשב כמועל בקודשים משעה שהקדשו, לאחר שנזרק דמו מועל רק אם השתמש בבשר הקורבן שמיועד להישרף על גבי המזבח. אבל דין מעילה בקודשים קלים, תחילת זמנו רק לאחר זריקת הדם על המזבח ורק על ה[[קורבן (יהדות)#חלקי הקורבן|אימורים]] שמיועדים להישרף על גבי המזבח. {{הערה| {{רמב"ם||מעילה|ב|א|ללא=שם}}-ו }}. הסיבה להבדל זה היא, שקודשי קודשים נחשבים מתחילה כמיועדים להקרבה, ורק לאחר זריקת הדם מתחדש ההיתר לכוהנים לאכול מן הבשר, ובכך פוקע ממנו איסור מעילה. לעומת זאת קודשים קלים אינם מוגדרים מלכתחילה כמיועדים להקרבה, ולכן לא נוהג בהם איסור מעילה בחייהם, ורק לאחר זריקת הדם, כשמתברר איזה חלקים מן הקורבן מיועדים להקטרה על המזבח ואיזה לאכילה, חל איסור מעילה על החלקים המיועדים למזבח.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{קצרמר|הלכה}}
 
[[קטגוריה:קורבנות ביהדות]]