ויקיפדיה

דרכון ישראלי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Biometric passport of Israel.jpg|ממוזער|שמאל|200px|דרכון ישראלי ביומטרי]]
[[קובץ:Israel Biometric Passport.jpg|ממוזער|דרכון ישראלי ביומטרי|200px]]
'''הדרכון ישראלי''' הוא [[דרכון|מסמך נסיעה]] המונפק ל[[חוק האזרחות (ישראל)|אזרחי ישראל]] המאפשר להם לצאת אל מחוץ לגבולות [[ישראל]], ומזכה את נושאו להגנה וסיוע קונסולרי של מדינת ישראל מול גורמים זרים. נכון ל-2018, נושאי דרכון ישראלי מורשים להיכנס ל-161 מדינות וטריטוריות.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|מחקר חדש: איזה דרכון הוא החזק בעולם?|4535241|27 ביוני 2014}}}}
 
אזרחי ישראל רשאים להחזיק דרכונים של מדינות אחרות, אך נדרשים להשתמש בדרכון ישראלי בעת כניסה ויציאה מישראל.
 
דרכון ב[[ישראל]] מונפק לתקופה של בין חמש לעשר שנים. כאשר מסתיים תוקפו או כאשר מתמלא הדרכון יש להחליפו בחדש. בדרכון הישראלי 32 דפים (למעשה עמודים), אך ניתן להנפיק דרכון עסקי המכיל 64 דפים בתוספת אגרה. דרכונים ישראליים מונפקים גם על ידי [[נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם|נציגויות ישראליות]] מחוץ לגבולותיה.
 
== היסטוריה ==
מדינת ישראל החלה בהנפקת דרכונים ב-14 במאי 1948, לאחר [[מגילת העצמאות|הכרזת העצמאות הישראלית]].
 
בארבע השנים הראשונות לקום המדינה, הדרכון הישראלי היה "תקף לכל מדינות העולם מלבד גרמניה" (המערבית והמזרחית). לאחר חתימת [[הסכם השילומים]] עם [[גרמניה המערבית]] ב-1952, ההגבלה בוטלה ובדרכון נכתב "תקף לכל הארצות".
 
בשנת [[2013]] החל משרד הפנים בפיילוט (ניסוי על קבוצה ראשונית) של הנפקת [[דרכון ביומטרי|דרכונים ביומטריים]], דבר שהתאפשר לאחר שבשנת [[2009]] חוקקה הכנסת את [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]], התש"ע (2009).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2010999|הכותב=אתר הכנסת|כותרת=במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017|אתר=|תאריך=}}}}. הפיילוט נמשך עד שנת [[2015|2017.]] ב-28 בפברואר 2017, התקבל בכנסת התיקון לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים ולפיו החל מ-1 ביוני 2017, יונפקו לתושבי ישראל תעודות ביומטריות.
 
בראשית ימי המדינה דרכונים הונפקו רק לשנתיים. לאחר מכן הונפק דרכון לתקופה של 5 שנים עם אפשרות להאריך את תוקפו ל-5 שנים נוספות.
עד חקיקת [[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]], לא הונפקו דרכונים ליוצאים לחוץ לארץ אלא תעודות מסע.{{הערה|{{מעריב|אריה אברהמי|מי יהיה אזרח ישראלי?|1949/11/21|00200}}}}{{הערה|{{דבר||מאז תקומת המדינה הוכפל הישוב ומנינו 1,220,000 נפש|1951/02/09|00119}}}}. עם התארכות הליכי חקיקת חוק האזרחות, הוחל בחקיקת חוק דרכונים שיאפשר הוצאת דרכונים למי שהממשלה מכירה בו כאזרח ישראלי,{{הערה|{{דבר||הממשלה דנה בשאלות כלכלה וכספים|1952/01/21|00107}}}}, אולם גם חוק זה התעכב ובסופו של דבר אושר רק לאחר חקיקת חוק האזרחות.{{הערה|{{דבר||חוק הדרכונים לפני אישורו|1952/07/02|00114}}. חוק האזרחות אושר כבר באפריל 1952.}}. עד לשנת 2017, הונפק דרכון לתקופה של 10 שנים. עם החלת חוק הביומטריה ותחילת הנפקת הדרכונים הביומטריים, ניתן דרכון בתוקף של בין 5 ל-10 שנים, וזאת בהתאם לתנאים המופיעים בתקנות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2010999|הכותב=אתר הכנסת|כותרת=תקנות חוק הביומטריה|אתר=|תאריך=}}}}.
 
שלילת או דחייה של דרכון ישראלי היא אחת הסנקציות שבהן רשאי בית הדין הרבני הישראלי לאכוף גירושים על בעל [[עגינות|הכבול את אשתו לנישואין בניגוד לרצונה]].
שורה 29:
===סוגי דרכונים===
* '''דרכון רגיל''' – הדרכון הנפוץ ביותר.
* '''דרכון דיפלומטי''' – דרכון הניתן ל[[דיפלומט|דיפלומטים]]ים, פקידי מדינה ובני משפחותיהם למטרות מסע בינלאומי במסגרת תפקידם. רוב האנשים בעלי [[חסינות דיפלומטית]] נושאים דרכון דיפלומטי, אך דרכון דיפלומטי אינו מבטיח חסינות דיפלומטית כשלעצמו.
* '''דרכון שירות''' – דרכון הניתן לעובדי מדינה ובני משפחותיהם למטרות מסע בינלאומי במסגרת תפקידם.
 
=== דף מידע זהות ===
מידע על דרכון ישראלי מופיע בעמוד 2, וכולל את הפרטים הבאים:
 
* תמונה של בעל דרכון משמאל
* סוג (ד)
* סמל המדינה (ISR)
* מס דרכון
שורה 65 ⟵ 64:
המידע על הכריכה האחורית של דרכון ישראלי כתוב בעברית בלבד:
 
''{{ציטוטון|דרכון זה הוא קניינה של מדינת ישראל והינו מסמך בעל ערך שיש לשמור עליו בקפדנות. אסור להוסיף, למחוק פרט כלשהו בדרכון, לתלוש דף או דפים ממנו, להשמיד או להשחית את הדרכון. החוק קובע שהמבצע פעולה כזו וכן מי שמשתמש שלא כחוק בדרכון שאינו שלו או מניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו, עובר עבירה פלילית ועלול להיענש.'' אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ ובעל דרכון זר חייב להיכנס לישראל ולצאת ממנה בדרכון או בתעודת מעבר ישראליים}}▼
<blockquote class="" style="">
▲''דרכון זה הוא קניינה של מדינת ישראל והינו מסמך בעל ערך שיש לשמור עליו בקפדנות. אסור להוסיף, למחוק פרט כלשהו בדרכון, לתלוש דף או דפים ממנו, להשמיד או להשחית את הדרכון. החוק קובע שהמבצע פעולה כזו וכן מי שמשתמש שלא כחוק בדרכון שאינו שלו או מניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו, עובר עבירה פלילית ועלול להיענש.''
 
''אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ ובעל דרכון זר חייב להיכנס לישראל ולצאת ממנה בדרכון או בתעודת מעבר ישראליים.''
 
''במקרה של אובדן גניבת הדרכון בארץ, על בעל הדרכון להודיע על כך מיד ללשכת רשות האוכלוסין באיזור מגוריו. אבד או נגנב הדרכון החו"ל, יש למסור הודעה על כך לשגרירות או לקונסוליה הישראלית הקרובה למקום הימצאו.''
 
''שמור היטב על דרכונך לבל יאבד. בעת השימוש בו, יש להחזיקו בכיס פנימי ובטוח של בגדיך ולא בתיק או במכונית. ביציאתך לחו"ל מומלץ להצטייד בצילום של דף הפרטים.''
 
''הדרכון תקף לכל הארצות (אלא אם צוין אחרת) עד לתאריך הרשום בעמוד 2. לאחר תום התוקף, או אם הדרכון נתמלא או נתבלה יש להחליפו בחדש.''
 
''לתשומת לבך!! דרכון זה מכיל מעגלים אלקטרוניים רגישים. לתפקוד מיטבי של מעגלים אלה, נא לא לקפל, לנקב ו/או לחשוף את הדרכון לטמפרטורות גבוהות ו/או ללחות מופרזת.''
</blockquote>
 
===דרכון דיפלומטי===
 
בראשית ימי המדינה, מכיוון שהממשלה לא הנפיקה דרכונים, נעשה שימוש יחסית רחב בדרכונים דיפלומטיים. כך למשל, דרכונים דיפלומטיים שימשו את פקידי משרד החוץ ובני משפחותיהם גם כשהם נסעו בנסיעות פרטיות.{{הערה|{{דבר||תשובות שרים לשאילתות|1952/01/15|00103}}}}.
 
בנובמבר [[2007]] אישרה [[הכנסת]] מתן דרכון דיפלומטי ל[[חבר הכנסת|חברי הכנסת]] במקום דרכון השירות שניתן להם עד אז, בהתאם לחוק [[חסינות חברי הכנסת]]. הצעת החוק הונחה על ידי ח"כ [[ניסים זאב]] שטען בפני [[מליאת הכנסת]] כי: {{ציטוטון|בשל מעמדם של חברי הכנסת... הנוסעים תדיר בנסיעות רשמיות לחוץ לארץ בתוקף תפקידם, ראוי כי זכאותם לדרכון רשמי לא תפחת מזכאותם של פקידי הממשלה הבכירים... כך שיקבע כי חברי הכנסת זכאים לדרכונים דיפלומטיים במקום דרכוני השירות}}. מנגד מספר חברי כנסת, ובהם [[שלי יחימוביץ']], טענו בפני המליאה כי חברי הכנסת אינם צריכים להיות שונים מכלל ישראל ביציאתם לחו"ל, כי כבר כיום דרכון השירות מזרז בעבורם תהליכים שאינם פתוחים בפני האזרח הפשוט, כי דרכון דיפלומטי נותן רושם מטעה שחבר הכנסת יוצא בשליחות רשמית מטעם [[ממשלת ישראל]], ונותן לו חסינות ופטור מחובות מסים החלות בארץ המארחת. חברי כנסת מ[[האיחוד הלאומי-מפד"ל]] טענו כמו כן שחברי כנסת ערבים יכולים לטוס למדינות אויב עם דרכון זה, וליצור רושם שהם באו בשליחות רשמית.{{מקור}}
שורה 88 ⟵ 74:
[[קובץ:Isr_travel_doc_1.JPG|שמאל|ממוזער|כריכה קדמית של תעודת מעבר ישראלי]]
[[קובץ:Isr_travel_doc_3.JPG|שמאל|ממוזער|הדף הראשון בתעודת מעבר ישראלי]]
ישראל רשאית להנפיק [[תעודת מעבר]] לאדם שאין לו דרכון ישראלי או לחילופיןלחלופין דרכון זר כדי לאפשר לאדם להיכנס ולצאת מהארץ. ניתן להנפיק בנסיבות הבאות:
 
* לתושבים שאינם אזרחים / זרים, שאין להם דרכון נוסף, למשל חסר אזרחות או אזרחותם שלא הוגדרו, כדי לאפשר להם לעזוב את הארץ, למשל במקרים של זרים שחדרו לישראל וגורשו, או זרים הזקוקים לעזוב את הארץ מכל סיבה אחרת ואינם מסוגלים להשיג דרכון ממדינה אחרת.
* ל[[חוק האזרחות (ישראל)|אזרחים ישראלים]] במקום דרכון, למשל לאלו שאיבדו את דרכוניהם בחו"ל.
שורה 96 ⟵ 81:
 
=== תעודת מעבר לזרים ===
ניתן להנפיק "תעודת מעבר ישראלית לזרים" לתושבים הערבים של מזרח ירושלים בעלי לא [[אזרחות ישראלית]] ולא [[חוק האזרחות (ירדן)|ירדנית]], וכן לתושבים ערבים הלא-ישראליים של [[רמת הגולן]].<ref>{{הערה|[http://archive.piba.gov.il/Regulations/3.1.0001.pdf רשות האוכלוסין וההגירה - תעודת מעבר ישראלית לזרים]</ref>}}
 
=== תעודת מעבר במקום דרכון לאומי ===
תעודת מעבר במקום דרכון לאומי ניתן להנפיק ל[[חוק האזרחות (ישראל)|אזרחים ישראלים]] על ידי [[משרד הפנים]] בנסיבות מסוימות:<ref>http://www.nbn.org.il/aliyahpedia/government-services/post-aliyah-travel/teudat-maavar-traveling-abroad-as-a-new-oleh</ref>
 
* 90 יום לאחר ההגירה לארץ, אזרחים חדשים רשאים להגיש בקשה לתעודת מעבר, והם נדרשים להשתמש בו כדי להיכנס ולצאת מהארץ החל מ -120 יום לאחר עלייתם. לאחר 75% מהשנה הראשונה בארץ הם זכאים להגיש בקשה לדרכון ישראלי. עם זאת, לאחר ה -25 ביולי 2017, [[עולים חדשים]] אינם נדרשים עוד למלא את דרישת המגורים כדי לרכוש דרכון ישראלי.<ref>http://www.jpost.com/Breaking-News/New-immigrants-will-no-longer-have-to-wait-to-get-Israeli-passport-497980</ref>
* תושבים זרים או חסרי אזרחות ופליטים.
שורה 111 ⟵ 95:
 
== דרישות אשרה והגבלות ==
 
=== אין צורך באשרה ודרישות אשרה ===
[[קובץ:Visa_requirements_for_Israeli_citizens.png|שמאל|ממוזער|400x400 פיקסלים|[[דרישות אשרה לאזרחי ישראל]]:{{legend|red|[[ישראל]]}}{{legend|#22b14c|אין צורך באשרה}} {{legend|greenyellow|אשרה ניתנת בנקודת הכניסה}}{{legend|#6CC29D|אשרה בדואר אלקטרוני}}{{legend|#79D343|אשרה ניתנת בנקודת הכניסה או בדואר אלקטרוני}}{{legend|darkgrey|נדרשת אשרה}}{{legend|#36454F|איסור כניסה}}]]
 
על פי [[מדד הנלי לדרכונים]] 2018, אזרחי ישראל היו אין צורך באשרה או אשרה ניתנת בנקודת הכניסה ל161ל-161 מדינות וטריטוריות, מדורג הדרכון הישראלי ה-19 בעולם במונחים של חופש נסיעות.<ref>{{Cite web|url=https://www.henleyglobal.com/files/download/HPI2018/PI%202018%20INFOGRAPHS%20GLOBAL%20180518.pdf|title=Global Ranking - Passport Index 2018|accessdate=22 May 2018|publisher=Henley & Partners}}</ref>
 
=== הגבלות על שימוש על ידי ישראל ===
שורה 155 ⟵ 138:
קובץ:1951 passport.jpg|דרכון דיפלומטי ישראלי, 1951
קובץ:1951 service pass.jpg|דרכון שירות ישראלי, 1951 עבור ח"כ דיין.
קובץ:Beit Weizmann WLM 2013 ovedc B - 3.JPG|דרכון דיפלומטי ישראלי מס'1, השייך [[חיים וייצמןויצמן]].
קובץ:1950 Israel travel ID.a.jpg|1950 תעודת זהות ישראלית שהונפקו לאלו שאין להם דרכון רשמי.
קובץ:Israel Taba Border Entry.JPG|חותמת כניסה ישראלית בדרכון ישראלי לא ביומטרי רגיל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/דרכון_ישראלי"