מפעלי רכב אשדוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: הרחבה |
←היסטוריה: הרחבה |
||
שורה 28:
במאי 1962, ייצרו שלדות ראשונות של ליילנד במפעל{{הערה|{{חרות||שלדות ראשונות של ליילנד -לשוק|1962/05/16|00310}}}}. קו הרכבת כלי הרכב החל לפעול בפברואר 1963, ועד סוף שנת 1963 ייצרו במפעל 515 כלי רכב, מהן 250 אוטובוסים, 12משאיות מדגם "צייפטיין", 76 מדגם "קלימסדייל", 40מדגם "ביברי" ו-36 מדגם "פופד־היפו". במפעל היו מעוסקים 220 עובדים{{הערה|{{על המשמר||מפעלי ליילנד מקור תעסוקה חושב לאשדוד|1964/01/26|00501}}}}. בשנת 1965 גדלה התפוקה במפעל ל-900 כלי רכב בשנה ועבדו בו 350 עובדים{{הערה|{{הצופה||ייצור 900 כלי רכב ב-35 מיליון ל"י - סיכום "ליילנד אשדוד" ב־1965|1966/02/08|00300}}}}. המפעל יצא משאיות ל[[פרו]]{{הערה|{{הצופה||"ליילנד" אשדוד פתחה ביצוא מכוניות|1966/09/27|00329}}}} ו[[הונדורס]]{{הערה|{{על המשמר||משאיות "ליילנד" אשדוד יצאו להונדורס|1968/04/25|00508}}}} וחלקי רכב למפעלי "ליילנד" ב[[אנגליה]]{{הערה|{{על המשמר||ליילנד אשדוד מייצאת חלקי רכב לאנגליה|1966/02/13|00505}}}}.
בשנת 1966 החל המפעל לספק משאיות לצה"ל{{הערה|{{דבר||משאיות "ליילנד" אשדוד לצה"ל|1966/12/21|01000}}}}.
בסוף שנת 1967 מוזגו "ליילנד אשדוד" וחברת "[[אוטוקרס]]" לחברה אחת שהבעלות מתחלקת בין [[ליילנד מוטורס]] שהחזיקה 23%, [[יצחק שובינסקי]] 26%, [[כור תעשיות]] 25% ו"החברה המרכזית להשקעות" 25%. [[יצחק שובינסקי]] מונה למנכ"ל הקבוצה הממוזגת{{הערה|{{דבר||"ליילנד אשדוד" ו"אוטוקרס" ימוזגו לחברה אחת|1967/10/04|00800}}}}. מספר חודשים אחר כך מוזגה [[ליילנד מוטורס]] עצמה עם חברה ▼
▲בסוף שנת 1967 מוזגו "ליילנד אשדוד" וחברת "[[אוטוקרס]]" לחברה אחת שהבעלות מתחלקת בין [[ליילנד מוטורס]] שהחזיקה 23%, [[יצחק שובינסקי]] 26%, [[כור תעשיות]] 25% ו"החברה המרכזית להשקעות" 25%. [[יצחק שובינסקי]] מונה למנכ"ל הקבוצה הממוזגת{{הערה|{{דבר||"ליילנד אשדוד" ו"אוטוקרס" ימוזגו לחברה אחת|1967/10/04|00800}}}}. מספר חודשים אחר כך מוזגה [[ליילנד מוטורס]] עצמה עם חברה [[הממלכה המאוחדת|בריטית]] אחרת בשם "בריטיש מוטורס" לחברה חדשה בשם "בריטיש ליילנד" (British Leyland) {{אנ|British Leyland}}{{הערה|{{דבר||מיזוג נוסח בריטניה - ובישראל|1968/02/14|00903}}}}. בשנת 1970 פרץ סיכסוך בין [[יצחק שובינסקי]] ו[[כור תעשיות]] והוחלט על פירוק השותפות, כאשר כור ו"החברה המרכזית להשקעות" קיבלו את הבעלות על המפעל באשדוד{{הערה|{{דבר|| הסכם עקרוני על פיצול "אוטוקרס" לשתי חברות|1970/04/09|00704}}{{ש}}{{הערה|{{דבר|אריאלה ראובני|שרבינסקי: כמר נערה בחלת ראוה שמרחוק היא יפה יותר|1970/07/07|01202}}}}.
בשנת 1973 רכשה חברת [[עץ לבוד תעשיות והשקעות]] וחברת "האחים אלקון", שבבעלות האחים אהוד ואליעזר אלקון, את המפעל באשדוד ושמו שונה ל"מפעלי רכב אשדוד". אביהם של האחים, אריה אלקון הקים בשנת 1933 סוכנות ליבוא "משאיות מק" (Mack Trucks) האמריקניות {{אנ|Mack Trucks}}. המפעל באשדוד הוסב להרכבת "משאיות מק"{{הערה|{{דבר||משא־ומתן על הקמת מפעל להרכבת אוטובוסים באשדוד|1973/03/15|00704}}}} בנוסף ל"ליילנד"{{הערה|{{מעריב||באשדוד מוסיף "ליילנד" לנוע|1974/12/11|01501}}}}, וסיפק באותו שנים את מרבית המשאיות והאוטובוסים בישראל. בין השאר, ייצר את גוררי הטנקים ומתדלקות עבור צה"ל.
ב-1977 יצאה ליילנד מפעילותה בישראל, לאחר שנכנעה ל[[חרם הערבי]], "מפעלי רכב אשדוד" החלה בפיתוח וייצור משאית ואוטובוס מתוצרת עצמית. המשאית "אשדוד" שהייצור שלה הופסק, לאחר שחברת מאק סברה שהייצור המקומי יתחרה בייבוא מתוצרתה ודרשה להפסיקו. במקביל ייצרה החברה אוטובוס בשם "חץ", שגם הוא לא זכה להצלחה. ב-1981 עברה מלוא הבעלות במפעל ל"אחים אלקון"{{הערה|{{דבר||קבוצת קרמרמן חיסלה השקעתה ב"רכב אשדוד"|1981/09/11|00414}}}}.
קו הרכבת המשאיות נסגר ב-1984{{הערה|{{מעריב||מפעלי "רכב אשדוד" סגרו את קו הרכבת המשאיות|1984/09/11|00601}}}}.
| |||