גמאל עבד אל נאצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לליברליזם |
←מלחמת 1948: ילדותו |
||
שורה 42:
'''גמאל עבד אל נאצר'''{{הערה|במרבית [[להג]]י ה[[ערבית]] האות ج נהגית בתור ג', אולם בלהג ה[[מצרים|מצרי]] היא נהגית כ-ג. לכן ההיגוי הנכון הוא גמאל, ולא ג'מאל}} (בערבית: '''جمال عبد الناصر''', על פי ההגייה ה[[ערבית מצרית|מצרית]]: גַּמַאל עַבֵּד אֵ־נַאסֵּר; [[15 בינואר]] [[1918]] - [[28 בספטמבר]] [[1970]]) היה [[נשיא מצרים]] משנת [[1954]] ועד מותו, לאומן ערבי והבולט שבמנהיגי [[מדינות ערב]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].
==ראשית חייו==
נאצר נולד ב[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. אביו עבד בדואר. בילדותו נדד בין ערים שונות במצרים, אלכסנדריה [[קהיר]] ו[[אסיוט]], עקב עבודת אביו. בעת לימודיו בתיכון בקהיר בשנות השלושים החל בפעילות נגד השפעת הבריטים במצרים. הוא התנגד ל[[ההסכם האנגלו-מצרי (1936)|הסכם האנגלו-מצרי]] של שנת 1936 והשתתף בהפגנות נגדו. הוא שאף להתקבל לאקדמיה הצבאית, אולם עקב פעילותו הפוליטית נדחה בתחילה. לאחר שהצליח להפגש עם סגן שר ההגנה התקבל לבסוף. הוא למד במחזור עם [[אנואר סאדאת]] ו[[עבד אל-חכים עאמר]] שלימים יהיו מחבריו ב[[הקצינים החופשיים|קצינים החופשיים]].
==מלחמת 1948==
כשנה לאחר הפינוי, חזר נאצר לפלוג'ה, על פי תיאום עם ועדת שביתת הנשק, כדי לסייע באיתור קבריהם של חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות ונקברו על ידי המצרים.{{הערה|[[תום שגב]], '''1949 – הישראלים הראשונים''', עמ' 23.}} נאצר ליווה את הרב [[שלמה גורן]] למקום שבו קברו את 87 חללי [[הפלוגה הדתית]]. הוא אירח אותו שם בכבוד רב ואף הצדיע לו בהיותו נמוך ממנו בדרגה (גורן היה סגן אלוף).
| |||