אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 74:
את דרכו אל ראש הפירמידה הפוליטית של הפלסטינים סלל באמצעות [[המועצה המוסלמית העליונה]], שהוקמה בסוף שנת 1921. לאחר הקמתה, דרש אל-חוסייני וקיבל את התואר "המופתי הגדול". הוא נבחר לנשיאות המועצה המוסלמית העליונה ול"ראש החכמים" ("ראיס אל-עולמא") בסיוע הבריטים, תוך גיוס משאבי העולם הערבי והמוסלמי לשיפוצים ב[[מסגד אל אקצא]] וב[[כיפת הסלע]] שעל [[הר הבית]] ותוך מאבק אל מול [[נגדה]] מבית בדמות [[הוועד הפועל הערבי]], שהשתדלה לערער את מעמדו בעוד הוא נתון במאבק נגד [[היישוב]] וממשלת המנדט.
 
אחת היוזמות הראשונות של אל-חוסייני בתפקידו כנשיא המועצה המוסלמית העליונה, הייתה החלטת המועצה לתבוע איסור מוחלט על היהודים להביא חפצים אל הכותל המערבי. הוא הפיץ את ההחלטה במסע תעמולה בארץ ישראל ובעולם המוסלמי.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 23.}} מבצע שיפוץ המסגדים על הר הבית, שיזם אל-חוסייני, הייתההיה גם אמצעי לגיוס תשומת לבם של מיליוני מוסלמים לבעיה הפלסטינית ויצירת מחויבות מצד המדינות המוסלמיות למאבקם הלאומי של הפלסטינים. ב-1923 ו-1924 הוציאה המועצה המוסלמית העליונה משלחות ל[[חג'אז]], [[הודו]], [[עיראק]], [[כווית]] ו[[בחריין]], כדי לאסוף כספים. המשלחות הדגישו בארצות הללו גם את היותם בסכנה, כביכול, מצד הציונים שמתכוונים להשתלט עליהם. ההיענות הייתה רבה ונתרם סכום עתק. האופוזיציה ביקרה את מפעל השיפוץ והפיצה שמועות על חשדות לגבי סדר הוצאת הכספים.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 21.}}
 
על פי דרכונו של אמין אל-חוסייני מה-8 בינואר 1921, בתאריך זה היה עדיין רווק. אולם בטופס מה-5 בפברואר 1923 כבר נכתב שהוא נשוי. רעייתו עיישה (1968-1902) הייתה קרובת משפחתו.{{הערה|שם=חאג' אמין וברלין 231|ג'ני לבל, '''חאג' אמין וברלין''', עמ' 231.}}