משה כחלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור עריכות של 46.19.85.153 (שיחה) (HG) (3.4.5) |
רפורמות כלכליות בתקופתו של משה כחלון כשר אוצר |
||
שורה 88:
בעקבות עודף בגביית המסים הביא כחלון להורדת שיעור [[מס ערך מוסף]] מ־18% ל־17%, החל מ־1 באוקטובר 2015. בתחילת 2017 הוטל, ביוזמתו של כחלון, [[מס ריבוי דירות]]. באוגוסט 2017 [[בג"ץ מס ריבוי דירות|ביטל בג"ץ את המס]], בנימוק שבהליך החקיקה נפל פגם יסודי.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100420.o23|סוג=בג"ץ|עותר=קווטינסקי צחי ואחרים|משיב=כנסת ישראל ואחרים}}, ניתן ב-6 באוגוסט 2017}} כחלון הביע אכזבה מההחלטה.{{הערה|{{כיכר השבת||השר משה כחלון: מביע צער ואכזבה עמוקה|241558|6 באוגוסט 2017}}}}
ב־27 בינואר 2016 הפסיק כחלון את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג ל[[חוק יסוד: הכנסת]] ("החוק הנורווגי הקטן") ובמקומו נכנס לכנסת [[אכרם חסון]] ([[שי באב"ד]] שהוצב לפניו ברשימה התפטר ממנה).▼
ב־5 ביוני אותה שנה מונה ל[[ממלא מקום שר|ממלא מקום]] [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], במקום השר [[אבי גבאי]] שהתפטר כשבוע קודם.▼
ב-2 באוגוסט 2016 מונה כחלון לכהן גם כ[[שר הכלכלה והתעשייה]], וחדל לכהן כממלא מקום השר להגנת הסביבה. ב-[[23 בינואר]] [[2017]] החליף אותו ח"כ [[אלי כהן (שר הכלכלה והתעשייה)|אלי כהן]] בתפקיד שר הכלכלה והתעשייה.▼
נושא מרכזי נוסף בתפקידו של כחלון כשר אוצר היה קידום התחרות במערכת הבנקאית, וזאת על ידי הקמת [[ועדת שטרום]] וקידום ה[[חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל]].▼
במסגרת ההסכם הקואליציוני דרש להכפיף למשרד האוצר את מנהל התכנון שהיה קודם לכן במשרד הפנים, וקיבל לאחריותו את רשות מקרקעי ישראל. לדברי כחלון צעדים אלו נועדו לאפשר לו להביא להורדה במחירי הדיור.
בתחילת 2017 היה כחלון השר היחיד שהתנגד ליוזמתו של ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], לבטל את הקמת [[תאגיד השידור הישראלי]] ובמקומו לשקם את [[רשות השידור]]. לבסוף הושגה פשרה לפיה התאגיד יוקם, אולם גוף החדשות שלו יתבסס על עובדי החדשות של רשות השידור.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד|3710640|30 במרץ 2017}};{{ש}}{{הארץ|יוסי ורטר|התקף השיגעון של נתניהו: מי שצפה בו השבוע מהצד יצא מבועת|1.3973463|31 במרץ 2017}}}} נגד הפשרה שתחתיה הוגשה הצעת החוק לפיצול התאגיד, הוגשה עתירה לבג"צ. לבסוף, עוד לפני קביעת בג"צ בעניין, בוטלה הצעת החוק לפיצול תאגיד השידור, עקב זכיית ישראל באירוויזיון. תאגיד השידור האירופאי דורש כי הגוף שישדר את האירוויזיון יהיה בעל חטיבת חדשות, מה שלא היה מתקיים אם הצעת החוק לפיצול התאגיד הייתה עוברת.
בעקבות עודף בגביית מסים בתחילת 2017 יזם כחלון [[הוראת שעה]] לשנתיים, לפיה יוגדלו [[נקודת זיכוי|נקודות הזיכוי]] להורים לילדים עד גיל 5 שנים, יוגדל [[מענק עבודה|מענק העבודה]] ויבוטלו מכסים שונים.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים|3712972|10 במאי 2017}}}}
שורה 106 ⟵ 98:
בשנים 2016 ו-2017 נמנע כחלון מלמסור לוועדת הכספים את המלצותיו בנוגע להעלאת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לנשים, וכתוצאה מכך דחתה הוועדה את תחילתו של מהלך זה ביותר משנה.{{הערה|{{מעריב אונליין|יהודה שרוני|בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלון מחליט שלא להחליט|business/economic/israel/Article-583794|9 במאי 2017}}{{ש}}{{כלכליסט||יועמ"ש ועדת הכספים: כחלון פועל בניגוד לחוק בעניין גיל הפרישה לנשים|3712654|7 במאי 2017}}}}
בכהונתו כשר אוצר פוצל ממשרד האוצר אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון והפך ל[[רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון|רשות עצמאית]]. בתקופתו אושר במסגרת חוק ההסדרים כלל הנומרטור אשר מחייב מציאת מקור תקציבי להצעות שאמורות להתקיים במהלך שלוש השנים הקרובות ומחייב את משרד האוצר להציג לממשלה את תחזיות הגירעון הממשלתי פעם בחצי שנה (יוני ודצמבר). במסגרת חוק ההסדרים אושרו גם רפורמת התמרוקים ורפורמה במכון התקנים.{{הבהרה|מדוע נבחרו פרטים אלה מחוק ההסדרים, שבו עשרות פרטים?}}▼
בנובמבר 2017 מינה כחלון את [[שאול מרידור]] לראש אגף התקציבים באוצר.
שורה 113 ⟵ 103:
קידם את החוק האוסר על שיווק אופציות בינאריות מישראל למדינות אחרות, ביוזמת יו"ר [[רשות ניירות ערך]], [[שמואל האוזר]].
ביוני 2017 מינה
==== רפורמות והסכמים ====
בתקופתו כשר אוצר עבר החוק לשינוי מבנה הבורסה בתל אביב והפיכתה לגוף למטרות רווח.{{הערה|{{ynet|ynet|הכנסת אישרה סופית את שינוי מבנה הבורסה|4938216|20 במרץ 2017}}}}▼
▲בכהונתו כשר אוצר פוצל ממשרד האוצר אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון והפך ל[[רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון|רשות עצמאית]]. בתקופתו אושר במסגרת חוק ההסדרים כלל הנומרטור אשר מחייב מציאת מקור תקציבי להצעות שאמורות להתקיים במהלך שלוש השנים הקרובות ומחייב את משרד האוצר להציג לממשלה את תחזיות הגירעון הממשלתי פעם בחצי שנה (יוני ודצמבר). במסגרת חוק ההסדרים אושרו גם רפורמת התמרוקים ורפורמה במכון התקנים.{{הבהרה|מדוע נבחרו פרטים אלה מחוק ההסדרים, שבו עשרות פרטים?}}
▲
במאי 2018 הגיע משה כחלון יחד עם שר האנרגיה יובל שטייניץ להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על רפורמה במשק החשמל. במסגרת הרפורמה תמכור חברת החשמל תחנות כח ותוגבר התחרות במקטע הייצור, תופרד חברת ניהול המערכת מחברת החשמל, ויפרשו כ-4,000 עובדים.<ref>{{Cite news|url=https://www.davar1.co.il/127160|title=צפו: לאחר דיונים ארוכים: הרפורמה ההיסטורית בחשמל יוצאת לדרך|newspaper=דבר ראשון|language=he-IL|access-date=2018-11-23}}</ref> עלות הרפורמה לפי ההערכות היא כ-7 מיליארד שקלים לאורך שנות הרפורמה, והיא תמומן מאי הורדת תעריף החשמל לציבור.
ביוני 2018 חתם על הסכם לרפורמה יחד עם שר התחבורה ישראל כץ בחברת אגד, שבו יועברו לחברה כמיליארד שקלים בשנה למשך 10 שנים. במסגרת הרפורמה עד 2030 כל קווי התחבורה הציבורית של אגד יועמדו למכרז, 3,100 מהחברים והעובדים הוותיקים באגד יפרשו לגמלאות, אגד תהפוך מקואופרטיב לחברה בע"מ, וייכנס אליה משקיע אסטרטגי שיחזיק 50%.<ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/dynamo/cars/1.6174366|title=הממשלה מחלצת את אגד - תמורת פרישה של 3,100 עובדים והכנסת תחרות|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2018-11-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001241450#utm_source=social&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|כותרת=אגד קיבלה מתנה של 10 מיליארד ש', ואת אף אחד זה לא מעניין|אתר=גלובס|תאריך=2018-06-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-11-23}}</ref>
במסגרת תפקידו נתן אישור להפרטת הדואר, תהליך אשר החל כבר מספר שנים לפני כן, במסגרתו ייכנס משקיע פרטי לחברת דואר ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mof.gov.il/Releases/Pages/Hafrata_doar.aspx|הכותב=משרד האוצר|כותרת=ועדים שרים להפרטה בראשות שר האוצר כחלון אישרה פה אחד: הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך|אתר=|תאריך=}}</ref>
באוקטובר 2018 נחתם הסכם חדש עם הרפתנים הישראלים, במסגרתו יועברו אליהם 450 מיליון שקלים לאורך שנות הרפורמה, לעומת 400 מיליון שקלים שהיו בהסכם הקודם עם הרפתנים. במסגרת ההסכם עד שנת 2027 יופחתו המכסים על חלב. עם זאת, ההסכם שומר על התכנון המרכזי של משק החלב בישראל.<ref>{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5380464,00.html|title=הרפתנים אישרו את ההסכם לאסדרת ענף החלב - השוק ייפתח לייבוא בהדרגה|last=קריסטל|first=מירב|date=2018-10-26|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-11-23}}</ref>
באוקטובר 2018 אישר משה כחלון תוספת תקציבית רטרואקטיבית לשוטרי משטרת ישראל בגובה 20 מיליארד שקל לאורך השנים. דבר אשר הביא לקיצוץ רוחבי בתקציב הממשלה מיד לאחר מכן לטובת מימון הרפורמה. <ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6570665|title=רפיסות וחוסר אחריות הגובלת ברשלנות: כך חילק כחלון צ'ק של 20 מיליארד שקל לשוטרים|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2018-11-23}}</ref> ההסכם גרר ביקורת רבה עקב ההוצאה התקציבית הגדולה, החריגה בגודלה ביחס לרפורמות והסכמים אחרים.
==== תחרות במערכת הבנקאית ====
▲
המלצות ועדת שטרום עברו כחוק בכנסת, ובתוכן הדרישה להפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי כארד מבנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. חברות כרטיסי האשראי כאל נותרה במסגרת החוק תחת בנק דיסקונט.
בנוסף דרש החוק מהבנקים למכור את אחזקותיהם בחברת שב"א, כך שכל אחד לא יוכל להחזיק יותר מ10%.
בנוסף, במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2019 קידם את הקמת מערכת "עקוב אחרי" בבנקאות, אשר עתידה לאפשר מעבר חשבון בנק במהירות ולהגביר עוד יותר את התחרות בתחום הבנקאי.
==== חילופי תפקידים ====
▲ב־27 בינואר 2016 הפסיק כחלון את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג ל[[חוק יסוד: הכנסת]] ("החוק הנורווגי הקטן") ובמקומו נכנס לכנסת [[אכרם חסון]] ([[שי באב"ד]] שהוצב לפניו ברשימה התפטר ממנה).
▲ב־5 ביוני אותה שנה מונה ל[[ממלא מקום שר|ממלא מקום]] [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], במקום השר [[אבי גבאי]] שהתפטר כשבוע קודם.
▲ב-2 באוגוסט 2016 מונה כחלון לכהן גם כ[[שר הכלכלה והתעשייה]], וחדל לכהן כממלא מקום השר להגנת הסביבה. ב-[[23 בינואר]] [[2017]] החליף אותו ח"כ [[אלי כהן (שר הכלכלה והתעשייה)|אלי כהן]] בתפקיד שר הכלכלה והתעשייה.
==חיים אישיים==
| |||