נחמה הנדל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
HagayM (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הגהה
שורה 9:
|תאריך פטירה=[[30 בספטמבר]] [[1998]]
|מקום פטירה=
|שנות פעילות=משנות החמישים. עד שנות התשעים
|סוגה=[[זמר עברי]]
|סוג קול=
שורה 20:
|אתר אינטרנט=
|סיווג=זמר}}
'''נחמה''' ('''הלנה''') '''הֶנדֶל''' ([[22 באוגוסט]] [[1936]] – [[30 בספטמבר]] [[1998]]) הייתה [[זמר]]ת, [[גיטריסטית]], [[מלחין|מלחינה]] ו[[בדרנית]] ישראלית. מהזמרות הידועות ב[[זמר עברי|זמר העברי]] בשנות החמישים והשישים. הופיעה בארץבישראל ובחו"ל ושיחקה במספר סרטים. ב-[[1984]] עברה עם משפחתה ל[[אוסטרליה]] וחזרה לאחר עשר שנים.
 
==ביוגרפיה==
===תחילת דרכה===
[[קובץ:Nehama Handle - Ran Eliran1958.jpg|250px|ממוזער|ימין|נחמה הנדל ו[[רן אלירן]] מתבוננים בכרזת מבחני הקבלה לתוכניתו של [[אד סאליבן]], 1958]]
נחמה הנדל נולדה כבתם השנייה של חנה (לבית פוירשטיין) וד"ר [[מיכאל הנדל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://cahjp.nli.org.il/webfm_send/682|הכותב=|כותרת=עיזבון מיכאל הנדל|אתר=|תאריך=}}}}, [[מחנך]] ו[[היסטוריון]]. שני הוריה עלו ארצה מ[[יהדות פולין|פולין]], ואביה שימש במשך שנים רבות כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] ב[[משרד החינוך]]. חלק ניכר ממשפחתה נספה בשואהב[[השואה|שואה]]. גדלה בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]] ושאפה לעסוק ב[[משחק]]. בין השנים [[19561954]][[19541956]] שירתה ב[[להקת הנח"ל]], שם שיחקה במערכון שכתב [[אפרים קישון]] בשם "[[סאלח שבתי]]". לאחר שחרורה יצאה הנדל בסוף 1956 ל[[פריז]] ללמוד משחק ושירה אולם חזרה ארצה ב-[[1957]] ארצה והקימה עם חבריה לשעבר מלהקת הנח"ל את להקת "[[בצל ירוק]]". הלהקה הפיקה כמה להיטים והנדל שימשה בה כסולנית.
במקביל, היא שיחקה בסרט "[[עמוד האש (סרט)|עמוד האש]]". לאחר שעזבה את "בצל ירוק" נחמה הקימה ביחד עם הזמר [[רן אלירן]] את הצוות "[[רן ונמה]]" לקראת מבחני הקבלה לתוכנית הפופולרית של איש המדיה האמריקאי [[אד סאליבן]] שנערכו בישראל בחודש אוגוסט [[1958]]. לאחר שעברו את המבחנים הם הופיעו בתוכנית והחלו להתפרסם ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] וקיימו שם הופעות רבות. שם גם הוציאו את שני אלבומיהם, שרק מאוחר יותר התפרסמו בישראל. השניים שהו בארצות הברית כשנה וחצי ובמהלכן הכירה הנדל שתי זמרות מפורסמות ומצליחות - [[אודטה (זמרת)|אודטה]] ו[[ג'ואן באאז]] - שהשפיעו על יצירתה בהמשך. עם האחרונה אף הופיעה יחד במועדון ניו-יורקי מוכר, The Village Gate. לאחר שחזרה לארץלישראל עסקה הנדל בשימור שירים ישראליים.
 
===שנות השישים והשבעים===
[[קובץ:Avraham Shlonsky and Nehama Hendel at Kinor David 1964.jpg|ממוזער|נחמה הנדל מקבלת את [[פרס כינור דוד]] מידי [[אברהם שלונסקי]], 1964]]
בשנת [[1961]] הוציאה נחמה הנדל את אלבומה הראשון, "שירים של אז ושל עכשיו", בשיתוף המוזיקאי [[יחזקאל בראון]], ושלוש שנים לאחר מכן הקליטה שירים שהולחנו על ידי [[נחום היימן]]. היא התפרסמה במיוחד כשזכתה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1964]] יחד עם [[בני אמדורסקי]] בשיר "ילדתי אימרי", למילים של [[משה דור]] וללחנו של [[יעקב הולנדר]].
 
בשנת [[1966]] גילמה את התפקיד הראשי במחזמר "[[המלך ואני (מחזמר)|המלך ואני]]", וכשנה לאחר מכן, מעט לפני [[מלחמת ששת הימים]], הוציאה את אלבומה השני, "ואולי". לאחר זמן מה הצטרפה לתנועה הרוחנית "[[סובוד]]" שדוגלת באחוות האדם ובעקבות כך שינתה את שמה להלנה. באותה תנועה פגשה את הגרמני אנטול רנייה ({{גר|Anatol Regnier}} בנם של ה[[שחקן|שחקנים]] [[שארל רנייה]] ו[[פמלה ודקינד]], בתו של המחזאי הגרמני [[פרנק ודקינד|פרנק וודקינד]] {{גר|Pamela Wedekind}}) ונישאה לו. בעקבות נישואיה עברה ל[[גרמניה המערבית|גרמניה]] למשך ארבע שנים ([[1969]]–[[1973]]), מאחר שנמתחה בארץ ביקורת חריפה על נישואיה. בזמן שגרה בגרמניה נולדו שני ילדיה.
בשנת 1970 יצא לאור אלבומה "נחמה הנדל בשירי ביאליק", שעבורו ליקטה במשך ארבע שנים משיריו של ביאליק.
 
כשחזרה לארץ ב-[[1973]] השתתפה בערב משוררים של [[גלי צה"ל]], ולאחר מכן הופיעה יחד עם בעלה ברחבי הארץ והלחינה משירי [[לאה גולדברג]], שהייתה מורתה.
בשנת 1970 יצא לאור אלבומה "נחמה הנדל בשירי ביאליק", שעבורו ליקטה במשך ארבע שנים משיריו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]].
כשחזרה לארץ ב-[[1973]] השתתפה בערב משוררים של [[גלי צה"ל]], ולאחר מכן הופיעה יחד עם בעלה ברחבי הארץ והלחינה משירי [[לאה גולדברג]], שהייתה מורתה.
 
===שנות השמונים ואילך===
הנדל עזבה את הארץישראל בשנת [[1984]] למשך עשר שנים. היא התגוררה ב[[אוסטרליה]] ועסקה שם בהוראת שירה למבוגרים. כשחזרה לישראל ב-[[1994]] עברה להתגורר ב[[כפר סבא]]. הופיעה יחד עם הזמרת [[שולי נתן]] והקליטה והוציאה ב-[[1997]] את האלבום "מחוץ לסערה", שבניגוד לציפיותיה ספג ביקורת קרירה ולא זכה להצלחה מיוחדת. באלבום נכללו גרסאות כיסוי ל"[[רואים רחוק רואים שקוף]]" של [[שמוליק קראוס]], "הרדופים ליד החוף" של [[שלמה ארצי]] ו"שיר ישראלי" של [[שלמה גרוניך]] ו[[מקהלת שבא]]. באלבום גם נכלל דואט של הנדל ו[[חנן יובל]], הנקראבשם "זמן טוב", שהלחין יובל למילים של [[אהוד מנור]]. בחוברת המילים באלבום לא נכתב שהשיר מבוצע ביחד עם זמר אחר.
 
הנדל [[דיבוב|דיבבה]] בכמה סרטי אנימציה לפני פטירתה, ביניהםבהם "[[מולאן]]" ו"[[פוקהונטס (סרט)|פוקהונטס]]" של [[חברת וולט דיסני|דיסני]]. מולאן יצא לאקרנים שלושה חודשים לפני מותה.
 
הנדל נפטרה ב-[[30 בספטמבר]] [[1998]], [[יום הכיפורים]]. בת 62 הייתה במותה. נקברה ב[[בית הקברות מורשה]] ב[[רמת השרון]].
 
לאחר מותה הוציאה לזכרה חברת "[[הד ארצי]]" אלבום אחרון בשם "השירים היפים" ובו כל שיריה הידועים, בהם: "[[דונה דונה]]", "ואולי", "[[הכניסיני תחת כנפך]]" (ש[[ריטה]] חידשה אותו כעבור שנים), "משירי זמר נודד", "[[שירו של אבא]]", "יד ענוגה", "סתיו" ועוד. רן אלירן, שותפה לצמד "רן ונמה", הקליט לזכרה את השיר "קול פעמונים" שכתב [[חיים קינן]].
 
==דיסקוגרפיה==
שורה 51 ⟵ 53:
* "נחמה הנדל", [[1978]]
* "מחוץ לסערה", [[1997]]
* "השירים היפים", [[1998]], אוסף כפול (יצא לאחר מותה).
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 67 ⟵ 69:
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:הנדל, נחמה}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ילידי 1936]]
 
[[קטגוריה:זמרים השרים בעברית]]
[[קטגוריה:זמרות ישראליות]]
שורה 79 ⟵ 80:
[[קטגוריה:מלחינות ישראליות]]
[[קטגוריה:זוכי פרס כינור דוד]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות מורשה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1998]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות מורשה]]