צ'ילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי קישור |
מ הגהה, ניסוח, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 32:
|מפה נוספת מתבנית={{מפת מיקום|מדינה=צ'ילה|שם=צ'ילה|אורך=-70|רוחב=-35|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ללא סימון נוסף}}
}}
'''הרפובליקה של צ'ילה''' (ב[[ספרדית]]: '''República de Chile''') או '''צ'ילה''' (מקור השם מ[[פרו]] – "ארץ השלג") היא [[מדינה]] בחוף הדרום מערבי של [[אמריקה הדרומית]], בשטח האדמה שבין [[הרי האנדים]] ו[[האוקיינוס השקט]]. אורכה כ-4,300 ק"מ ורוחבה נע בין 170 ק"מ ל-370 ק"מ. צ'ילה גובלת במדינות [[ארגנטינה]] במזרח, [[בוליביה]] בצפון מזרח
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[היסטוריה של צ'ילה]]}}
ההיסטוריה של צ'ילה מגוללת את סיפור [[היסטוריה|קורות האדם]] בחבל הארץ עליו משתרעת הרפובליקה של צ'ילה, בקצה הדרום-מערבי של [[יבשת]] [[אמריקה הדרומית]], התחום בין [[הרי האנדים]] במזרח, [[האוקיינוס השקט]] במערב וב[[מדבר אטקמה]] בצפון.{{הערה|1=מדבר אטקמה נכבש בידי הרפובליקה של צ'ילה מידי [[בוליביה]] ו[[פרו]] ב[[מלחמת האוקיינוס השקט]] ([[1879]]–[[1883]]), אולם לצורכי מאמר זה יחשב אזור דליל אוכלוסין זה כחלק מצ'ילה. נוסף על כך, אף על פי ש[[אי הפסחא]] שייך כיום לרפובליקה של צ'ילה, הרי שההיסטוריה של האי ייחודית למדי, והיא מפורטת בנפרד בערך
החברות ששגשגו באזור נכבשו בידי ה[[ספרד]]ים עם התפשטות [[האימפריה הספרדית]] ב[[אמריקה]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], אולם התנגדותם העזה של בני ה[[מפוצ'ה]] לכיבוש, עימות מתמשך שזכה לכינוי [[מלחמת האראוקו]], החזיקה מעמד עד לסוף [[המאה ה-19]]. החברה ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]], שהתקיימה בצ'ילה במשך כ-250 שנה, הייתה ענייה באופן יחסי, ומבודדת, בשל המכשולים הטבעיים שהקיפו את [[העמק המרכזי של צ'ילה]], אליו הייתה מוגבלת ההתיישבות הספרדית. עם פרוץ [[משבר המלוכה הספרדית]] בשנת 1808 עברה צ'ילה, בדומה לשאר [[אמריקה הספרדית]], לשלטון עצמי ואף הכריזה על עצמאותה. לאחר תקופת כיבוש מחדש על ידי [[מלכות המשנה של פרו]] שיחרר [[צבא האנדים]] את צ'ילה, ובשנת [[1818]] הכריז [[ברנרדו או'היגינס]] על עצמאות צ'ילה.
שורה 46:
נשיאותו של איינדה, הנשיא המרקסיסטי הראשון בעולם שנבחר בבחירות דמוקרטיות, הייתה רצופה משברים וקשיים שאותם הערימה האופוזיציה. רפורמות כלכליות ו[[הלאמה|הלאמות]] החלו להתבצע, בעוד שאחרות נבלמו בידי האופוזיציה בקונגרס, שהביאה למצב של חוסר משילות. איינדה פנה, בצורה שאינה מעוגנת בחוקה, לתמיכה עממית בצורה של [[משאל עם]] מחד, ולהכללתם של קציני צבא בכירים בשלטון, על מנת למנוע [[הפיכה צבאית]], מאידך. דבקותו של איינדה בהליך הדמוקרטי הביאה לדחייתו את קריאות השמאל להתחמש לקראת המאבק הממשמש ובא, וכאשר התקומם הצבא, בתמיכת הימין ובסיוע [[ארצות הברית]] ב-[[11 בספטמבר]] [[1973]], נפלה ממשלתו של איינדה, והוא עצמו נפל חלל ל[[דיקטטורה]] הצבאית.
בין השנים [[1973]] ו-[[1990]] שלטה בצ'ילה [[חונטה צבאית]] בהנהגתו של [[אוגוסטו פינושה]]. שנות הדיקטטורה התאפיינו ב[[דיכוי]] וב[[אלימות פוליטית]] במסגרתה נחטפו, [[עינויים|עונו]] ו[[רצח|נרצחו]] עשרות אלפי צ'יליאנים, ומאות אלפים נעצרו. מבחינה כלכלית, אימצה החונטה מודל כלכלי [[ליברליזם|ליברלי]] שהביא, בשנים הראשונות, לצמיחה מרשימה שזכתה לכינוי [[הנס של צ'ילה]]. לאחר הצלחת השנים הראשונות נקלעה צ'ילה למספר [[סכסוך גבול|סכסוכי גבול]] עם שכנותיה, ההצלחה הכלכלית נעצרה בעקבות שינויים עולמיים, והמשטר עמד תחת התקפות מתמידות על הפרת [[זכויות אדם]] מבית ומחוץ. בשנת [[1988]] נערך [[משאל העם בצ'ילה (1988)|משאל עם]] להארכת שלטונם של פינושה והצבא, אולם מרבית הצ'יליאנים בחרו ב[[פטריסיו איילווין]] ובחזרה לדמוקרטיה, ובמרץ
הממשלות האזרחיות שלאחר שנות הדיקטטורה נאלצו להתמודד עם מורשתה. [[פטריסיו איילווין]] הקים בשנת [[1990]] את [[הוועדה הלאומית לאמת ולפיוס]] לחקר שנות הדיקטטורה. מאסרו של פינושה ב[[לונדון]] בשנת [[1998]] עורר מחדש את שאלת האחריות להפרת [[זכויות אדם|זכויות האדם]]. לאחר מאבק משפטי ממושך שבו הוסרה חסינותו של פינושה, שהיה סנאטור לכל ימי חייו, ולאחר שהוכרז בלתי כשיר לעמוד לדין מפאת בריאותו, הוגש בסוף נובמבר [[2006]] [[כתב אישום]] ופינושה הושם ב[[מעצר בית]]. ימים ספורים לאחר מכן לקה בלבו, אושפז ומת.
שורה 66:
* בבית הנבחרים משרתים 120 חברים, כולם נבחרים בבחירות כלליות אחת לארבע שנים.
חוקים חדשים חייבים לעבור אישור של שני הבתים של הרשות המחוקקת ולקבל אישור סופי על ידי נשיא הרפובליקה (שלו זכות ווטו מוגבלת). הן הבתים והן הנשיא יכולים להציע חוקים חדשים, אך קיימים נושאים שרק הנשיא יכול להתחיל חקיקה בהם.
למרות כמה מקרים ידועים של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]] בצ'ילה, פקידי הממשל בדרך כלל אינם עושים שימוש לרעה בסמכויותיהם.
שורה 80:
{| border="1" cellspacing="0" style="border-collapse:collapse;" class="wikitable sortable"
|-
| מס'|| שם
|-
| XV ||[[אריקה ופרינקוטה|מחוז אריקה ופרינקוטה]]
שורה 179:
!שם מקומי
|-
|[[1 בינואר]] ||ראש השנה ||'' Año nuevo ''
|-
|מרץ או אפריל ||[[השבוע הקדוש]] של [[פסחא]] ||''Semana Santa''
|-
|[[1 במאי]] ||[[אחד במאי]] ||''Día del Trabajo''
|-
|[[21 במאי]] ||יום הצי ||''Día de las fuezas navales''
|-
|יוני ||[[חג הלחם והיין הקדושים]] ||''Corpus Christi''
|-
|[[15 באוגוסט]] ||יום חגיגת עלייתה לשמים של [[מרים, אם ישו]] ||''Asuncion de La Virgen''
|-
|[[18 בספטמבר]] ||יום העצמאות ||''Primera Junta Nacional de Gobierno''
|-
|[[19 בספטמבר]] ||יום התהילה לצבא ||''Día de las glorias del ejército''
|-
|[[12 באוקטובר]] ||יום קולומבוס ||''Día de la Raza''
|-
|[[8 בדצמבר]] ||[[העיבור ללא חטא]] ||''Día de la Inmaculada Concepción''
|-
|[[25 בדצמבר]] ||[[חג המולד]] ||''Navidad''
שורה 214:
הספורט הלאומי בצ'ילה הוא [[רודיאו]], אך הוא מתקיים לרוב באזורים הכפריים. בעונת החורף מכוסים מורדות האנדים בשלג ונפתחים מסלולי [[סקי]] רבים.
ב-[[4 ביולי]] [[2015]] זכתה צ'ילה לראשונה בתולדותיה באליפות דרום אמריקה בכדורגל, ה[[קופה אמריקה]], אותה ארחה
=== סמלים לאומיים ===
| |||