הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות חב"ד"

הוסרו 33 בתים ,  לפני שנתיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף ל[[ציונות]]. הוא טען כי הציונות שואפת ליצור עם יהודי חדש, שאינו מחובר לתורה ולמצוותיה, ולפתות באמצעות הכמיהה לציון את המוני העם לנטוש את האמונה ואת שמירת המצוות. בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]], בשנים הראשונות של מנהיגותו.
 
מאוחר יותר, בשנים שקדמו להקמת המדינה חל מפנה בגישת חב"ד., אף שה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] המשיך לדחות בתקיפות את האידאולוגיה הציונית, עם פרוץ העימות הצבאי הגלוי הוא החל לתמוך במחתרות, בעיקר ב[[אצ"ל]] וב[[לח"י]], עודד את חסידיו להשתתף בהן{{הערה|יצחק גאנזבורג, חייל בשירות הרבי, ברוקלין תש"ס, עמוד 61; יחיאל הררי, סודו של הרבי, תל אביב 2013, עמוד 233}}, וקרא לחזק את ידי הלוחמים{{הערה|ספר השיחות, הריי"צ, תש"ח, עמוד 162.}}. לאחר הקמת המדינה הורה לקבוצה מחסידיו, שיצאה מרוסיה, לעלות לארץ ולהקים את [[כפר חב"ד]].
 
האדמו"ר השביעי, רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], לא הסיר את ההתנגדות לציונות האידאולוגית ולגישה ה[[ציונות דתית|ציונית דתית]] שלפיה המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]], אך מיעט לעסוק בכך. עם זאת, הוא ראה בהקמת המדינה נס שמימי וחסד אלוהי, שנועד לתת לעם ישראל הזדמנות להוכיח שהוא ראוי ל[[גאולה]]{{הערה|"נסיון וחזרה כללית לראות אם זכינו", יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}. הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה: קיים קשרים הדוקים עם חלק ממנהיגי המדינה, קצינים בצה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל, הפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל, בשכונות שהקים לחסידיו ב[[לוד]], ב[[קריית מלאכי]] וב[[ירושלים]] הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מ[[גאורגיה]] ו[[בוכרה]], ודגל בתפיסה מדינית-ביטחונית תקיפה.
87

עריכות