מחשב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על הדף "מחשב": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־13:24, 6 בדצמבר 2018 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־13:24, 6 בדצמבר 2018 (UTC)))
Miribn (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
שורה 23:
 
=== לפני המחשב ===
מכשירים עתיקים לעריכת [[חישוב]]ים, אבות אבותיו של המחשב המודרני, הם ה[[חשבונייה]] ו[[מנגנון אנטיקיטרה]], מכונה יוונית עתיקה המחשבת את תזוזת הכוכבים (מתוארכת ל־150–100 לפני הספירה).{{הערה|שם=LTR-הערה2|[http://www.antikythera-mechanism.gr/project/general/the-project.html The Antikythera Mechanism Research Project - Project Overview], The Antikythera Mechanism Research Project{{ש}}{{cite web | last = Phillips | first = Tony | publisher = American Mathematical Society | year = 2000 | title = The Antikythera Mechanism I | url = http://www.math.sunysb.edu/~tony/whatsnew/column/antikytheraI-0400/kyth1.html}}}} בסוף [[ימי הביניים]] חלה התקדמות ב[[מתמטיקה]] וב[[הנדסה]] האירופיות וב־[[1623]] בנו [[וילהלם שיקרדשיקארד]] ומספר מהנדסים נוספים מחשבון מכני. מכונות אלו לא דמו למחשבים של ימינו, שכן לא היה בכוחן לבצע תוכניות שנתן להן המשתמש, אלא רק חישובים שעבורם נבנו מלכתחילה.
 
ב־[[1801]] הציג הצרפתי [[ז'וזף מארי ז'אקארדאקאר]] את המצאתו, [[נול]] הפועל באמצעות [[כרטיס מנוקב|כרטיסים מנוקבים]] ובכך טווה תבניות מסובכות מאוד. הנול של ז'אקארד לא היה מחשב אמיתי, אך היווה שלב משמעותי בהתפתחות המחשב המודרני. [[צ'ארלס בבג']] היה הראשון שהגה ותכנן מחשב הניתן לתכנות עוד ב־[[1820]], אך המכשיר לא נבנה במהלך חייו, בשל קשיים כלכליים שאיתם נאלץ להתמודד, השינויים הרבים שהכניס למכונה שתכנן (עד כדי כך שבאמצע תהליך הבנייה עזב את המחשב הראשון שתכנן, כדי לבנות מחשב אחר, מתוחכם יותר) ובעיקר - בשל היכולות הטכנולוגיות של אותה תקופה.{{הערה|שם=LTR-הערה3|[http://www.newscientist.com/article/mg20827915.500-lets-build-babbages-ultimate-mechanical-computer.html Let's build Babbage's ultimate mechanical computer], New Scientist, 23 December 2010{{ש}}{{cite journal |last1=Fuegi |first1=J. |last2=Francis |first2=J. |title=Lovelace & Babbage and the creation of the 1843 'notes'|url=https://www.scss.tcd.ie/coghlan/repository/J_Byrne/A_Lovelace/J_Fuegi_&_J_Francis_2003.pdf |journal=IEEE Annals of the History of Computing |volume=25 |issue=4 |year=2003 |doi=10.1109/MAHC.2003.1253887}}{{ש}}{{cite book|ref=COLLIER|last=Collier|first=Bruce|title=The little engine that could've: The calculating machines of Charles Babbage|year=1970|publisher=Garland Publishing Inc|isbn=0-8240-0043-9|url=http://robroy.dyndns.info/collier/index.html}}}}
 
עד סוף [[המאה ה-19|המאה ה־19]] הופיעו מספר חידושים, כמו הכרטיס המנוקב ו[[שפופרת ריק|שפופרת הריק]] שלימים יתגלו כשימושיים בתחום המחשוב. הכרטיסים המנוקבים שימשו כבר אז לצורך עיבוד נתונים רחב־היקף ב[[ארצות הברית]], שבוצע ב[[מכונת טבולציה|מכונות טבולציה]] (tabulating machines) שתכנן [[הרמן הולרית]].