נישואי תערובת ביהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
מ הגהה |
||
שורה 1:
[[נישואים]] של [[יהודי]] עם גויה או של יהודיה עם [[גוי]]
מבחינה הלכתית, נישואים בין יהודים לגויים כלל אינם אפשריים. במקביל, אסור ליהודים לקיים [[יחסי מין]] עם גויים, ומסגרת יחסים אישותית, אף שאינה תקפה כנישואין, מחמירה, לדעות מסוימות, את האיסור.{{הערה|{{ציטוטון|ישראל שבעל גויה משאר האומות, '''דרך אישות''', או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות - הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: 'לא תתחתן בם'|{{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|יב|א}}}}}} איסור זה מופקע במקרה של [[גיור]] בן הזוג, ולפי הפרשנות המסורתית, נישואי [[שמשון]], [[דוד]] ו[[שלמה]] לנוכריות התקיימו רק לאחר גיורן.
שורה 5:
==במקרא==
[[קובץ:Rembrandt Harmensz. van Rijn 146.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"חתונת שמשון", ציור של [[רמברנדט]], [[1638]]. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה.]]
מפשוטו של מקרא נראה שברוב התקופות שמתאר התנ"ך נישואי-תערובת היו עניין שבשגרה ורבים מגיבורי המקרא נישאו כך כולל [[משה רבנו]]. במקרא אין כל רמז לגיורם של נשות משה, שמשון, דוד ושלמה ודמויות מרכזיות אחרות שנישאו ללא-יהודיות וככל הנראה כלל לא היה מושג של גיור נשים בתקופות אלו. עם זאת, יש שיטענו שעדות להתנגדותה של היהדות לנישואי תערובת אפשר למצוא בספר [[שמות]] כאשר מובעת התנגדות לכריתת ברית עם יושבי הארץ:
:{{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן
מדברים אלו ניתן להבין שה[[תורה]] רואה בנישואים בין בני ישראל לבנות העמים שישבו בארץ לפניו סכנה להובלת בני ישראל לעבודת אלילי יושבי הארץ, ומטעם זה אוסרת אפילו לכרות ברית עם יושבי הארץ. פסוקים אלו רלוונטיים לנישואים עם עובדי עבודה זרה.
קריאה נוספת להימנעות מנישואי תערובת, המנוסחת באופן דומה, ניתן למצוא בספר [[דברים]]:
:{{ציטוטון|וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם: בִּתְּךָ לֹא
סוגיית נישואי התערובת היא אחת מהסוגיות המרכזית גם בספרים [[ספר עזרא|עזרא]]{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ט|א|ב}}}} ו[[ספר נחמיה|נחמיה]]. הדברים הכתובים בספר עזרא מתאפיינים בניסוח היוצא נגד התופעה באופן חד-משמעי:
:{{ציטוטון|וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: לֹא
בספר נחמיה{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יג}}, כג-כז}} מסופר על פרשת [[גירוש הנשים הנוכריות]] ברטרוספקטיבה ותוך אזכור תקדים [[שלמה]] כמלך שחרף צדקותו הוחטא בידי נשיו:
:{{ציטוטון|גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת
לפי חוקרי מקרא שונים אשר עסקו ביחסו לנישואים בין-דתיים, עמדתו החד-משמעית נגד נישואים בין-דתיים התגבשה רק לאחר [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]]. לפיהם, הדוגמאות הרבות המובאות מעלה בהן נישואים אלו נתפסים כחטא, מייצגות גישה מחמירה אשר לא אפיינה את החברה הישראלית הקדומה מראשיתה אלא בתקופה מאוחרת יחסית, מקורה בהתמודדות עם חשש ה[[התבוללות]], והיא שהולידה את ה[[גיור]] כהליך פורמלי.
לפי חנן בירנבוים, למשל, גלות בבל היא שהולידה בחוגים מסוימים של שבי ציון בדלנות לאומית ואף עוינות כלפי נכרים, שהתבטאה, בין היתר, באיסור נישואי התערובת.{{הערה|חנן בירנבוים, "טומאת נכרים בעת העתיקה", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 139.}} לדברי [[משה ויינפלד]],{{הערה|{{מטח|משה ויינפלד|המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון|13750}}, מתוך כתב העת "[[תרביץ]]"}} בתקופה זו הועמק הפער בין בני ישראל לבני הנכר כתוצאה מהתפתחותה של התנועה הבדלנית, ממנה יצאו [[עזרא הסופר]] וסיעתו. לפי ויינפלד תנועה זו פיתחה אידאולוגיה דתית-לאומית קיצונית המבוססת על מדרש הכתובים יותר מאשר על הכתובים עצמם, בסתירה
:{{ציטוטון|וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל-ה', לֵאמֹר: הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ. וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס: הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. כִּי-כֹה אָמַר ה': לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי - וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי - בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|נו}}, ג-ז}}
שורה 28:
:{{ציטוטון|וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ויִּקְחוּ אֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ אֶת-אֱלֹהֵיהֶם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג}}, ה-ו}}
אמית מביאה מספר דוגמאות לתקופות נוספות בהן לא הקפידו על איסור
גם לפי מחקרה של אמית, חוקי התורה האוסרים על קשרי חיתון עם מי שאינו יהודי, כמו גם הביקורות על נישואים לנוכריות בספר מלכים במקריהם של [[שלמה]] ({{תנ"ך|מלכים א|יא}}) ו[[אחאב]] ({{תנ"ך|מלכים א|טז}} לט-לג), מקורם בתקופתם של [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. תקופה זו הייתה הפעם הראשונה בה הפכה סוגיית איסור נישואי התערובת לעיקרון שיש לאכוף אותו על החברה היהודית וקיבלה ממדים חדשים של עימות גלוי, כפי שמתואר בספר עזרא. אחד המקרים המשקפים תופעה זו יותר מכל הוא מקרה [[גירוש הנשים הנוכריות]],{{הערה|במסגרת פעולת גירוש הנשים הנכריות, עליה מסופר בספר עזרא, הוקמה ועדה מיוחדת שתפקידה היה לבחון כל מקרה של נישואי תערובת לגופו, על מנת לבדוק את האפשרות של גירוש כל הנשים שאינן יהודיות מהארץ - זאת מתוך אמונה כי נישואים אלה "מחללים את זרע הקודש" ומהווים חטא. נראה כי אפשרות גיורן של הנשים כלל לא עמדה על הפרק. לקריאה נוספת ראו: יונינה דור, "האומנם גורשו הנשים הנכריות? שאלת ההיבדלות בימי שיבת ציון", [[הוצאת מאגנס]], עמ' 309.}} בו מתואר כיצד ביקש עזרא לגרש מהארץ את כל הנשים הקשורות לגברי ישראל דרך נישואי תערובת.
==ביהדות בת זמננו==
[[קובץ:Pimonenko. Victime of fanatisme.jpg|ממוזער|350px|בציור '''קרבן הפנטיות''' (1899), מעשי ידיו של ה[[צייר]] ה[[אוקראינה|אוקראיני]] [[מיקולה פימוננקו]], מציג הצייר הוקעה פומבית של נערה [[יהדות אוקראינה|יהודיה אוקראינית]], עוטת [[צלב]], בכפר ב[[ווהלין]], ש[[התאהבות|התאהבה]] ב[[נצרות|נוצרי]] מקומי ו[[המרת דת|התנצרה]]
[[קובץ:Meredith Baxter David Birney Bridget Loves Bernie 1972.JPG|ממוזער|250px|השחקנים [[מרדית בקסטר]] ודיוויד בירני, שגילמו זוג יהודי-קתולי מעורב בסדרת הטלוויזיה "ברידג'ט אוהבת את ברני" {{אנג|Bridget Loves Bernie}} ב-1972. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני
לפי צבי זוהר,{{הערה|[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19339&source=1627 ראה במאמרו של זוהר, נישואי תערובת – וגיור], מתוך "[[זמן יהודי חדש]] : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי".}} התקופה המודרנית הביאה עימה מספר שינויים משמעותיים ביחס היהדות לנישואים בין-דתיים. בתקופה זו גברה באופן משמעותי תופעת נישואי התערובת בקרב בני ובנות העם היהודי בכל המרחב הגאוגרפי האירופי והאמריקני. זוהר מציין כי אף על פי ששום גורם הלכתי ושום זרם ביהדות לא הביעו תמיכה רשמית בנישואי תערובת, ריבויים של נישואים אלה העמיד את חכמי ההלכה בפני הצורך לנקוט עמדות מעשיות במגוון רחב של שאלות. דוגמה בולטת לכך מהווים הלבטים סביב השאלה "האם ראוי לגייר בן / בת זוג נוכרי/יה וילדים שנולדו לאב יהודי
כמה ממנהיגיה החילוניים של [[התנועה הציונית]] התבטאו אף הם בנושא זה. כך, למשל, כתב [[משה לייב ליליינבלום]], מראשי תנועת [[חובבי ציון]] ברוסיה, לגבי "עם בריא", ש{{ציטוטון|נישואי-תערובת וקולטורה זרה אינם מזיקים לו}}, וראה בשלילת נישואי תערובת ביהדות חלק מחוליי העם היהודי.{{הערה|משה ליב ליליינבלום, [http://benyehuda.org/malal/malal_082.html הלאומיים הרוחניים ותרופותיהם], בפרויקט בן-יהודה}}
שורה 55:
[[קטגוריה:מעמדות ויוחסין ביהדות]]
[[קטגוריה:גוי (יהדות)]]
|