נישואי תערובת ביהדות – הבדלי גרסאות

[[נישואים]] של [[יהודי]] עם גויה או של יהודיה עם [[גוי]] או גויה, המכונים '''נישואי תערובת''', אסורים על פי ה[[הלכה]] ונחשבו במשך הדורות ל[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בקרב יהודים, ונתפסו כאיום משמעותי בשל החשש מ[[התבוללות]].

מפשוטו של מקרא נראה שברוב התקופות שמתאר התנ"ך נישואי-תערובת היו עניין שבשגרה ורבים מגיבורי המקרא נישאו כך כולל [[משה רבנו]]. במקרא אין כל רמז לגיורם של נשות משה, שמשון, דוד ושלמה ודמויות מרכזיות אחרות שנישאו ללא-יהודיות וככל הנראה כלל לא היה מושג של גיור נשים בתקופות אלו. עם זאת, יש שיטענו שעדות להתנגדותה של היהדות לנישואי תערובת אפשר למצוא בספר [[שמות]] כאשר מובעת התנגדות לכריתת ברית עם יושבי הארץ:

:{{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן- תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ: פֶּן- יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת- מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת- מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר: כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ, אֵל קַנָּא הוּא. פֶּן- תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת- בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לד}}, יב-טז}}

:{{ציטוטון|וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם: בִּתְּךָ לֹא- תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא- תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי- יָסִיר אֶת- בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְחָרָה אַף- ה' בָּכֶם, וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר.}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ז}}, ג-ד}}

:{{ציטוטון|וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: לֹא- נִבְדְּלוּ הָעָם, יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת: כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי. כִּי- נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת.}}

:{{ציטוטון|גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת- הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיּוֹת. וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית--וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם. וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים, אִם- תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם- תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם. הֲלוֹא עַל- אֵלֶּה חָטָא- שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא- הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל- כָּל- יִשְׂרָאֵל: גַּם- אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת. וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל- הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת--לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ: לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.}}

לפי חנן בירנבוים, למשל, גלות בבל היא שהולידה בחוגים מסוימים של שבי ציון בדלנות לאומית ואף עוינות כלפי נכרים, שהתבטאה, בין היתר, באיסור נישואי התערובת.{{הערה|חנן בירנבוים, "טומאת נכרים בעת העתיקה", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 139.}} לדברי [[משה ויינפלד]],{{הערה|{{מטח|משה ויינפלד|המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון|13750}}, מתוך כתב העת "[[תרביץ]]"}} בתקופה זו הועמק הפער בין בני ישראל לבני הנכר כתוצאה מהתפתחותה של התנועה הבדלנית, ממנה יצאו [[עזרא הסופר]] וסיעתו. לפי ויינפלד תנועה זו פיתחה אידאולוגיה דתית-לאומית קיצונית המבוססת על מדרש הכתובים יותר מאשר על הכתובים עצמם, בסתירה לסבלנותהלסובלנותה של היהדות כלפי הנכרים, הבאה לידי ביטוי, לדבריו, בספר ב[[ספר ישעיהו]]:

אמית מביאה מספר דוגמאות לתקופות נוספות בהן לא הקפידו על איסור "נישואי תערובת". כך, למשל: מנישואי [[שמשון]] לאישה מתמנה {{תנ"ך|שופטים|יד}}, א-ד)] אפשר ללמוד שמה' נקבע הדבר "כי מה' היא" (שם, 4), נישואי [[דוד המלך]] ל[[מעכה בת תלמי]] מלך [[גשור (ממלכה)|גשור]] ({{תנ"ך|שמואל ב|ג|ג}})], אינם נחשבים עשיית הרע בעיני ה', וכן גם הופעות של גורמים ממוצא זר בתוך ישראל, כמו: [[צֶלֶק העמני]] ({{תנ"ך|שמואל ב|כג|לז}}), [[אוריה החתי]] (שם, לט), ועוד. הבדלים אלה בהתייחסות המקורות לסוגיית הנכרים בכלל ולנישואי התערובת בפרט, זכו להכרה מרכזית כל כך בשדה המחקרי, עד שהפכו לאחד מן הטיעונים המגויסים לצורך הבחנה רעיונית בין מקורותיהם השונים של כמה מהספרים.{{הערה|ראו במבוא למאמרה של פרופ' ציפורה טלשיר, [http://www.katharsis.co.il/article.asp?ArticleID=53 זרע הקודש - לא היה ולא נברא], '''[[קתרסיס]]''', 2006}}

[[קובץ:Pimonenko. Victime of fanatisme.jpg|ממוזער|350px|בציור '''קרבן הפנטיות''' (1899), מעשי ידיו של ה[[צייר]] ה[[אוקראינה|אוקראיני]] [[מיקולה פימוננקו]], מציג הצייר הוקעה פומבית של נערה [[יהדות אוקראינה|יהודיה אוקראינית]], עוטת [[צלב]], בכפר ב[[ווהלין]], ש[[התאהבות|התאהבה]] ב[[נצרות|נוצרי]] מקומי ו[[המרת דת|התנצרה]].]]

[[קובץ:Meredith Baxter David Birney Bridget Loves Bernie 1972.JPG|ממוזער|250px|השחקנים [[מרדית בקסטר]] ודיוויד בירני, שגילמו זוג יהודי-קתולי מעורב בסדרת הטלוויזיה "ברידג'ט אוהבת את ברני" {{אנג|Bridget Loves Bernie}} ב-1972. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני.]]

לפי צבי זוהר,{{הערה|[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19339&source=1627 ראה במאמרו של זוהר, נישואי תערובת – וגיור], מתוך "[[זמן יהודי חדש]] : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי".}} התקופה המודרנית הביאה עימה מספר שינויים משמעותיים ביחס היהדות לנישואים בין-דתיים. בתקופה זו גברה באופן משמעותי תופעת נישואי התערובת בקרב בני ובנות העם היהודי בכל המרחב הגאוגרפי האירופי והאמריקני. זוהר מציין כי אף על פי ששום גורם הלכתי ושום זרם ביהדות לא הביעו תמיכה רשמית בנישואי תערובת, ריבויים של נישואים אלה העמיד את חכמי ההלכה בפני הצורך לנקוט עמדות מעשיות במגוון רחב של שאלות. דוגמה בולטת לכך מהווים הלבטים סביב השאלה "האם ראוי לגייר בן / בת זוג נוכרי/יה וילדים שנולדו לאב יהודי ולאמאולאם נוכרייה". זוהר מתאר כי ישנה מחלוקת עזה בין הרבנים השונים, ומציין את תשובתו הרשמית של מי שהיה הרב הראשי של מדינת ישראל, [[הרב עוזיאל]], במסר משנת 1951, אשר נשלח לקהילת [[תטואן]] שבמרוקו הספרדית. זוהר אמר שבמסר זה קבע הרב עוזיאל, כי גם אם לאחר הגיור ינהלו האם והילדים אורח חיים חילוני לגמרי, יש לגיירם: {{ציטוטון|מותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות}}. לדברי זוהר הוא מבקר בחריפות את הרבנים הנמנעים מלגייר, ומאשים אותם בבגידה בתפקידם כ{{ציטוטון|רועים הרוחניים של עם ישראל}}.