היסטוריה של איראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←איראן המודרנית: הרחבה, עריכה |
|||
שורה 65:
==העת החדשה==
[[קובץ:Napoleon-Kashan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמין א-דוולה, ראש המשלחת הפרסית המלכותית בחצרו של נפוליון השלישי]]
{{הפניה לערך מורחב|השושלת הקג'ארית}}
{{הפניה לערך מורחב|איראן המודרנית}}
איראן עברה תחייה תחת [[האימפריה הספווית]] (1502-1736), שהדמות הבולטת ביותר בה הייתה [[עבאס שאה הראשון]]. בשנים 1577-1589 התנהלה מלחמה בין האימפריה הספווית ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], שהסתיימה בתבוסת הספווים, והשאה החדש עבאס נאלץ לחתום על [[הסכם איסטנבול (1590)]]. אך לאחר מכן הוא כבש חלק גדול מ[[אפגניסטן]] ומה[[קווקז]], וכן סיפח את [[בגדד]] ו[[עיראק]] (1623) ואת [[בחריין]], מה שהעניק לו שליטה אסטרטגית ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]]. בימי מלוכתו איראן ידעה התפתחות כלכלית ותרבותית מרשימה, חלה התפתחות במסחר, בדרכי התחבורה ובחקלאות, ועיר הבירה עברה מקזבין ל[[איספהן]], שהפכה לאחת הערים היפות בעולם.
שורה 71 ⟵ 74:
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ארצות אירופאיות — [[פורטוגל]], [[בריטניה]], [[האימפריה הרוסית]] ו[[צרפת]] — כבר החלו לייסד היאחזויות קולוניאליות באזור. כתוצאה מכך איראן איבדה את שלטונה על רבים ממחוזותיה בחוזים עם האימפריה הרוסית – [[הסכם טורקמנצ'אי]], [[הסכם גוליסטן]], ואחרים.
===איראן המודרנית===
▲{{הפניה לערך מורחב|איראן המודרנית}}
ההיסטוריה של איראן המודרנית מתחילה עם ההתקוממות ה[[לאומנות|לאומנית]] כנגד השאה ב-[[1905]]. השאה לא הופל, אך ההתקוממות הביאה לכינון [[חוקה]] מוגבלת בשנת [[1906]]. חוקה זו שינתה את צורת הממשל במדינה ל[[מלוכה חוקתית]]. מושב ה[[פרלמנט]] (מג'ליס) הראשון כונס ב-[[7 באוקטובר]] 1906. המעורבות באזור הייתה נושא לוויכוח בין [[בריטניה]] ל[[רוסיה]], ובשנת [[1907]] הן חתמו על הסכם ביניהן שחילק את האזור לתחומי השפעה. ב-[[1908]] התגלה [[נפט]] במדינה, דבר שהייתה לו השפעה רבה על עתידה.
שורה 78 ⟵ 80:
ב[[ספטמבר]] [[1941]], בעקבות [[הפלישה הבריטית - סובייטית לאיראן]], התפטר רזה חאן שנתפס כתומך ב[[מדינות הציר]] והשלטון עבר לבנו [[מוחמד רזה שאה פהלווי]]. ב-[[1946]] עזבו הצבאות הזרים את המדינה, ומוחמד רזה שאה פהלווי שלט במדינה 38 שנה עד [[המהפכה האסלאמית]] של איראן בשנת [[1979]]. במשך תקופת שלטונו הוא נתן שליטה רבה לפרלמנט, דבר שהוביל לאי יציבות פנימית והלאמה של תעשיית הנפט ([[משבר אבדאן]]) בשנת [[1951]] על ידי [[ראש ממשלת איראן|ראש הממשלה]] [[מוחמד מוסאדק]], שלימים ניסה לתפוס את השלטון ולכונן [[רפובליקה]], אולם השאה חזר לשלטון בתמיכה [[ארצות הברית|אמריקנית]] ו[[הממלכה המאוחדת|בריטית]]. ההתקרבות לארצות הברית השפיעה על המדינה בצורת רפורמות ליברליות בתחומים שונים, והדבר גרם להתרחקותן של קבוצות אסלאמיות, והגלייתו של [[רוחאללה ח'ומייני]] בשנת [[1964]]. כישלון הרפורמות הכלכליות, מחאה דתית רחבה, והתנגדות פוליטית למאפייני שלטונו של השאה ולתוכניותיו הביאה לעוינות של חלקים נרחבים בעם כלפיו.
=== הרפובליקה האסלאמית ===
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה האיראנית}}
{{הפניה לערך מורחב|סנקציות על איראן}}בשנת 1979 התרחשה באיראן [[המהפכה האיראנית]], שהפכה את [[איראן]] ממדינה [[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטית]], פרו-[[העולם המערבי|מערבית]], [[מונרכיה|מונרכית]], תחת שלטונו של ה[[שאה]] [[מוחמד רזה פהלווי]], ל[[רפובליקה אסלאמית]]-[[תאוקרטיה|תיאוקרטית]] תחת שלטון ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]].
המדינה המוסלמית החדשה הוכרזה ב-[[11 בפברואר]] 1979. בתחילה הייתה שמחה גדולה באיראן עם עזיבתו של השאה, אך גם חוסר הסכמה רחב לגבי האופי החדש של איראן כמדינה. לצד ח'ומייני ואנשיו היו עשרות קבוצות מהפכניות נוספות אשר ניסו להשפיע על המדיניות לכיוונים שונים.
[[סטודנט|סטודנטים]] איראניים מיליטנטיים, שנתמכו בידי [[מוג'אהדין ח'לק|מוג'הדין-א-חלק]], אחת הקבוצות הפוליטיות שהתנגדו לשאה ולקשריו עם המערב, תפסו את ה[[שגרירות]] האמריקאית בטהראן ב-[[4 בנובמבר]] 1979, וכך החל [[משבר בני הערובה באיראן]]. ממשל [[ג'ימי קרטר|קרטר]] האמריקאי ניתק קשרים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] והטיל [[סנקציות על איראן]] ב-[[7 באפריל]] 1980. החטופים שוחררו לאחר 7 חודשים.
ב-22 בספטמבר 1980 עיראק פלשה לאיראן ופרצה [[מלחמת איראן-עיראק]]. ארצות הברית מכרה באותה תקופה נשק לאיראנים כחלק מ[[פרשת איראן-קונטראס]]. באותו זמן, [[ארצות הברית]] סיפקה לעיראקים נשק ו[[טכנולוגיה]] על מנת להשיג שוויון במלחמה. איראן הסכימה לבסוף להחלטה 598 של ה[[או"ם]] ב-1988, וסיימה את המלחמה. במהלך המלחמה נהרגו כ-1.5 מיליון איש.
לאחר מותו של האייתוללה חומייני ב-3 ביוני 1989, [[מועצת המומחים]] – גוף נבחר של אנשי דת – בחרו את הנשיא היוצא של הרפובליקה, [[עלי חמינאי]], ליורשו כמנהיג [[דת|דתי]] [[לאום|לאומי]].
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] איראן עמדה במוקד משבר דיפלומטי עולמי שעסק בניסיונה לפתח [[נשק גרעיני]]. בשנת [[2008]] הטיל [[האו"ם]] [[סנקציות על איראן]] במתכונת מרוככות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/1.1308850|הכותב=|כותרת=אכזבה בי-ם: הסנקציות על איראן ריקות מתוכן|אתר=הארץ|תאריך=}}</ref>. בשנת [[2012]] החריפו [[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]] ו[[האיחוד האירופי]] את הסנקציות, ואסרו על קשרים עסקיים עם בנקים איראניים, אסרו על [[ייבוא]] [[נפט]] מאיראן, הקפיאו נכסים איראנים בארצות הברית ועוד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/1.1605664|הכותב=|כותרת=אובמה חתם על סנקציות נגד בנקים שסוחרים עם איראן|אתר=הארץ|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/wallstreet/1.1623911|הכותב=|כותרת=האיחוד האירופי הסכים על אמברגו על איראן; הריאל צנח ב-10%|אתר=The Marker|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4186098,00.html|הכותב=|כותרת=אובמה הקפיא נכסים של ממשלת איראן בארה"ב|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203632,00.html|הכותב=|כותרת=איראן נותקה מהמסלקה: "מחיר על הסירוב לציית"|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/391/272.html|הכותב=|כותרת=אובמה הטיל עוד סנקציות על איראן|אתר=מקור ראשון|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4292598,00.html|הכותב=|כותרת=אירופה בסנקציות על איראן, וירוס חדש התגלה|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref>.
בשנת [[2013]], מעט לאחר היבחרו של [[חסן רוחאני]] ל[[נשיא איראן]], הודיעו שרי החוץ של שש המעצמות - [[ארצות הברית]], [[בריטניה]], [[צרפת]], [[רוסיה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[גרמניה]] - כי הצליחו להגיע ל[[הסכם ז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכם הביניים]] עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4456954,00.html|הכותב=|כותרת=היסטוריה בז'נבה: הסכם בין איראן למעצמות|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref>. ב-[[14 ביולי]] [[2015]] חתמה איראן מול מדינות ה-[[P5+1]] על [[הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית]], על פיו הסכימה איראן לחדול מפיתוח נשק גרעיני בתמורה להקלה בסנקציות.
ב-[[8 במאי]] [[2018]] הודיע נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]] על פרישת ארצו מהסכם הגרעין ועל חידוש הסנקציות על איראן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5254884,00.html|הכותב=|כותרת=טראמפ הכריע: ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין עם איראן|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref>. מהלך זה הגיע על רקע [[ההפגנות באיראן (2017–2018)|סדרה של הפגנות מחאה באיראן]], והחריף את מצבה הכלכלי של איראן עוד יותר<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5402208,00.html|הכותב=|כותרת=איראן הוציאה להורג את "סולטן המטבעות"|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref>.
במקביל למשבר הגרעין, איראן חוותה בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 גלי מחאה חדשניים, שנישאו על גבי [[רשתות חברתיות|הרשתות החברתיות]], ביניהן [[מיזם מיליון החתימות באיראן|מיזם מיליון החתימות]], [[מחאת החיג'אב באיראן|מחאת החיג'אב]], וכן סדרת מחאות מתמשכת בשנים 2018-2017, בהן נשמעו קריאות נדירות הקוראות למוות לרוחאני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/world_news/930188/|הכותב=|כותרת=מחזה נדיר באיראן: רבבות יצאו להפגין בקריאות "מוות לרוחאני"|אתר=JDN|תאריך=}}</ref>.
==ראו גם==
| |||