הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה קלמן רייף"

מ
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג))
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
|הערות שוליים=
}}
'''שלמה קלמן הכהן (סטפן) רייף''' ('''Stefan Clive Reif'''; נולד ב-[[21 בינואר]] [[1944]]) הוא [[היסטוריון]] [[יהודי]] יליד [[סקוטלנד]] המתמחה בשפה ה[[תקופת הביניים של העברית|עברית של ימי הביניים]], אשר כיהן במשך שנים רבות כראש יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר במחלקה האוריינטאלית בספריית [[אוניברסיטת קיימברידג']]. תחומי מחקרו העיקריים הינםהם ליטורגיה יהודית, [[הגניזה הקהירית]], פרשנות על התנ"ך בתקופת [[ימי הביניים]] וההתפתחות ההיסטורית של לימודי עברית ב[[אוניברסיטת קיימברידג']].
 
== ביוגרפיה ==
הקריירה האקדמית של רייף החלה ב[[אוניברסיטת גלזגו]] בסקוטלנד בין השנים 1968–1972. לאחר מכן כיהן כ[[דקאן]] ופרופסור עוזר בחוג לשפה וספרות עברית בדרופסי קולג', פילדלפיה במשך שנה. בשנת 1973 מונה ל[[ספרן]] בספריית אוניברסיטת קיימברידג', כשתוך זמן קצר קודם לעמדת מנהל [[אוסף הגניזה ע"ש טיילור-שכטר]]. רייף שם לעצמו כמטרה לקטלג ולהנגיש את האוסף העצום שהיה תחת אחריותו, ולשם כך הביא להקמת [[היחידה לחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר בקיימברידג']]. במקביל לתפקיד מרכזי זה כיהן רייף כחבר סגל פעיל בפקולטה ללימודי המזרח באוניברסיטת קיימברידג'. בד בבד הוסיף רייף לחקור ולפרסם מאות מאמרים (360) וספרים רבים (12), ללמד ולשמש כפרופסור וחוקר אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם ביניהן [[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] (1979), [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] (1989, 1996), [[אוניברסיטת פנסילבניה|פנסילבניה]] (2001), ו[[אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון|ג'ורג' וושינגטון]] (2004). רייף זכה בפרסים רבים ובתקציבי מחקר מקרנות תחרותיות ברחבי העולם. כמו כן, רייף מכהן כחבר בסט. ג'ונס קולג' בקיימברידג' ובאגודות המובילות בעולם לחקר המזה"ת, הספרות והשפה העברית.{{הערה|1=[http://www.lib.cam.ac.uk/Taylor-Schechter/scrCV.html אתר הספרייה של אוניברסיטת קיימברידג']}}
 
מאז שיצא לגמלאות, רייף מחלק את זמנו בין קיימברידג' וישראל והינו פעילופעיל באקדמיה בשתי המדינות. בין היתר הוא מכהן כיועץ מיוחד לספריה של קיימברידג' לפרויקטים ולגיוס כספים. מעבר לכך, רייף הביע לאחרונה את הסכמתו לעמוד בראש המרכז הבינתחומי לחקר הגניזה והוראתה שיוקם בקרוב ב[[אוניברסיטת חיפה]] ולתרום מניסיונו הרב לטובת החדרת פירות מחקרי הגניזה לתוכניות הלימודים בארץ ובעולם ולבניית קורסים מתוקשבים בין-אוניברסיטאיים ובינלאומיים בנושא [[הגניזה הקהירית]], מחקרה וחשיבותה לעולם האקדמי.
 
==== פועלו כראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת קיימברידג' ====
 
אוסף ה[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]] הינוהוא אוצר בלום של תעודות מן המאה העשירית עד למאה התשעה עשרה, אשר נמצא בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר בשלהי המאה ה-19. זמן קצר לאחר הגילוי הועברו רוב כתבי היד ושאר המסמכים לספריית אוניברסיטת קיימברידג', וכך נולד אוסף הגניזה הקהירית באוניברסיטת קיימברידג', שנקרא [[אוסף טיילור-שכטר]] על שם שני החוקרים שפעלו רבות להעבירו לקיימברידג', [[שניאור זלמן שכטר]] ו[[צ'ארלס טיילור (חוקר יהדות)|צ'ארלס טיילור]]. ברם, שינוע אלפי המסמכים היה רק השלב הראשון והמקדים, ועדיין היה צורך לשמר, לקטלג ולהנגיש את המסמכים לטובת מחקר ולימוד. ואכן במהלך המאה ה-20 היו מספר ניסיונות לקטלוג האוסף. בשנת 1902 מונה ארנסט וורמן לאוצר האוסף, ובעמל רב הוא קיטלג באמצעות פנקס ועט כחמשת אלפים פריטים, אך מותו הפתאומי בשנת 1909 קטע ניסיון זה באיבו. קשיים כלכליים, שתי מלחמות עולם והיעדר אישיותו הכריזמטית ורבת העוצמה של שכטר, שעזב לניו יורק חמש שנים לאחר גילוי האוסף, הביאו לדחיקת כתבי היד לקופסאות מאובקות במחסני הספרייה. כך נוצר המצב שבמשך שנים רבות מספר זעום של חוקרים ניצלו את שפע הידיעות והמידע אודות יהודי מצרים, הלבנט והים התיכון בימי הביניים. צעד משמעותי התרחש בשנות החמישים, כאשר החוקר הנודע שלמה [[דב גויטיין]] ותלמידיו הפיקו במאמץ רב סדרה נוספת של כתבי יד. בשנות ה-60 עם היווצרות גל חדש של התעניינות בחומרי גניזה, שהתגלו כמקור חשוב לחקר היסטוריה כלכלית וחברתית, מונה ד"ר הנרי קנופף (Henry Knopf) לטובת קיטלוג שאר חומרי הגניזה. ברם, לאחר שנים מספר קנופף בחר להמשיך הלאה ועלה לישראל, והמלאכה עדיין לא הושלמה.{{הערה|1=Glickman 2011:171-2.}}
 
עת הגעתו של רייף לספריית אוניברסיטת קייברידג' בשנת 1973, רק כ-34,000 מתוך 150,000 כתבי היד מוינו וקוטלגו. מינויו של רייף הפיח רוח חדשה של עשייה. חצי שנה לאחר הגעתו הוא ייסד את מכון מחקר הניזה ע"ש טיילור-שכטר, גייס תרומות ומענקי מחקר רבים, מינה אנשי סגל נוספים והחל במלאכת הקיטלוג והמיון. עד שנת 1975 מוינו 105,000 כתבי היד שלא טופלו עד אז על פי נושאים. זמן קצר לאחר מכן קוטלגו 45,000 פריטים ונאספו 50,000 פריטים ביבליוגרפיים הקשורים ישירות לאוסף הגניזה. בשנת 1978 מכון הגניזה פרסם את הקטלוג הראשון אשר מנה 17 כרכים. כמו כן, במרווחים של שנתיים, פרסם בית הדפוס של אוניברסיטת קיימברידג' ספרי מחקר אודות הגניזה הקהירית. מפעלו של רייף הפך לאורים ותומים בכל הקשור לאוספי גניזה, וספריות רבות, בין היתר ניו יורק, אוקספורד ומנצ'סטר, כולן הלכו בדרכו של רייף כשהחלו לקטלג את מסמכי הגניזה שבאוספיהם. בתוך שנים מספר הפך אוסף הגניזה הקהירית בקיימברידג' למוקד משיכה עולמי לחוקרי יהדות, היסטוריה, פילוסופיה ולשון של ימי הביניים. מפעלי מדע גדולים נסמכו על מקורות הגניזה הקהירית והיו ליסוד המרכזי של הידע אודות ההיסטוריה והתרבות היהודית מן העת העתיקה ועד לעת החדשה המוקדמת בפרט, כמו גם על החברה הים-תיכונית בכלל.{{הערה|1=שם, 172-3.}}
 
בשנת 1999 יצא לדרך [[גניזת קהיר#פרויקט גנזים|פרויקט פרידברג]], מאמץ מונומנטלי שמטרתו הייתה והינהוהיא דיגיטציה של כלל כתבי היד של גניזת קהיר, ללא קשר למקום הימצאם. בדרך זו אוסף הגניזה הקהירית יהפוך לנגיש לכל חוקר בעולם באמצעות האינטרנט. בשנת 2004 שולמית, אשתו של רייף, בסיוע שלושה עוזרי מחקר, החלה במלאכת הרישום, כך שעד 2006 כלל המידע לוקט ועובד. לפני הסקירה המעמיקה אנשי קיימברידג' סברו שאוסף הגניזה הקהירית מכיל כ-140,000 פריטים, ברם לאחר הסקירה התברר שאוסף מכיל כ-193,654 פריטים, כ-225,141 דפים.{{הערה|1=שם, שם.}}
 
==פרסומים==