המנורה – הבדלי גרסאות

ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] שרטט ה[[רמב"ם]] ב[[מסכת מנחות]] את צורת המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים, (וכך גם סבר [[רש"י]]{{הערה|בפירושו לשמות: "וששה קנים יוצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון נמשכים ועולים".}} וה[[ריב"ש]]{{הערה|תשובות הריב"ש סימן ת"י}}). לגבי האיור של הרמב"ם מעיד בנו, רבי [[אברהם בן הרמב"ם|אברהם]] בפירושו על התורה, שאביו התכוון לתאר את צורת הקנים: "{{ציטוטון|שישה קנים... נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו"}}.

גם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה| וכן גם הרב [[חיים קנייבסקי]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|84202|1 ביוני 2015}}}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שציורו של הרמב"ם הוא מדויק. אחד מנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, כמו שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג), וכפי שקני הסוף גדלים בצורה ישרה". באשר לממצאים הארכאולוגיים, תירץ שיהודים וגויים יצרו חיקויים רבים של המנורה, אולם רק מעטים ראו את המנורה, בעיקר כוהנים בשעת העבודה במקדש, ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]].