התארגנות קהילתית – הבדלי גרסאות

שלא כמו אלה המקדמים בניין קהילתי מוסכם, מארגנים קהילתיים מניחים בדרך כלל ששינוי חברתי כרוך בהכרח במאבק והתמודדות חברתית כדי ליצור כוח קולקטיבי לחסרי הכוח. המטרה המרכזית של ארגון קהילתי היא לבסס כוח עמיד לארגון המייצג את הקהילה ומאפשר לה להשפיע על מקבלי ההחלטות המרכזיים במגוון נושאים לאורך זמן. לדוגמה, במצב אידיאלי תינתן לחברי הקהילה האפשרות לשבת לשולחן מקבלי ההחלטות בטרם הכרעה בדברם{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Bobo, Kimberley A.|שם=Organizing for social change : Midwest Academy manual for activists|מקום הוצאה=Santa Ana, Calif.|מו"ל=Seven Locks Press|מהדורה=3rd ed|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/45888845|oclc=45888845}}}}. מארגנים קהילתיים פועלים ביחד עם מנהיגים מקומיים ומפתחים מנהיגים חדשים, מקדמים קואליציות ומסייעים בפיתוח קמפיינים.

 

קהילות מאורגנות מנסות להשפיע על הממשלה, על תאגידים ועל מוסדות. הן מבקשות להגביר את הייצוג הישיר בגופי קבלת ההחלטות ולטפח רפורמה חברתית. לעיתים קרובות, ארגונים קהילתיים מחפשים להתערב נושאים שנויים במחלוקת. במקרים בהם משא ומתן נכשל, הם ישאפו לחשוף זאת במהרה לבעלי עניין מחוץ לארגון וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות בדרכים שונות כגון חרם, משמרות שובתים ופעילות פוליטית. פעילויות ממין זה מאפשרות לארגונים לחנך את החברים בהם, לבנות מחויבות ולבסס מוניטין לניצחון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Chambers, Edward T.|שם=Roots for radicals : organizing for power, action, and justice|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Continuum|שנת הוצאה=2003|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51848381|oclc=51848381}}}}. ארגון קהילתי איננו מתמקד רק בפתרון בעיות ספציפיות. למעשה, סוגיות ספציפיות הן לעיתים קרובות רק אבן דרך עבור סוגיות מהותיות.