המנורה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Beit She'arim - Cave of the Torah Ark, a menora relief (1).jpg|ממוזער|[[תבליט]] מנורה במערת ארון הקודש ב[[בית שערים]] מתוארכת בין המאה השנייה לרביעית לספירה]]{{בעבודה}}[[קובץ:Menorah 0307.jpg|שמאל|ממוזער|250px|<center>המנורה שנעשתה על ידי [[מכון המקדש]] (מוצגת ברחבת [[בית הכנסת החורבה]] בעיר העתיקה בירושלים)</center>]]

'''מנורת שבעת הקנים''' היא מנורת [[זהב]], שהייתה מוצבת ב[[משכן]] ומאוחר יותר ב[[בית המקדש]], ובה היו [[כהנים]] מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב. המנורה היא אחד מסמליו של [[העם היהודי]] ווניצבת בלב [[סמל מדינת ישראל|סמלה הרשמי של מדינת ישראל]].

החומר של המנורה מפורש: "[[זהב]] טהור". ולכתחילה, כשיש אפשרות לכך, אכן נעשית מזהב. ואולם, נחלקו [[תנאים]] האם הזהב מעכב אף ב[[דיעבד]]. ב[[ברייתא]] אחת נאמר ([[מסכת מנחות]] כח ב):<center>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מנורה הייתה באה מן העשת, מן הזהב, עשאה של [[כסף (יסוד)|כסף]] - כשרה, של בעץ (=[[בדיל]], [[רש"י]]) ושל אבר ושל גיסטרון [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] פוסל, ו[[רבי יוסי ברבי יהודה|ר' יוסי ברבי יהודה]] מכשיר, של עץ ושל [[עצם]] ושל [[זכוכית]], דברי הכל פסולה}}</center> ואילו בברייתא אחרת (שם):<center>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין לו זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת, רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ.}}</center>ב[[גמרא]] ביארו את טעמי המחלוקת בין התנאים לפי מדרשי המקראות על פי ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן|המידות שהתורה נדרשת בהן]] כך שלפי הברייתא הראשונה לדעת רבי יש צורך ב"דבר חשוב" דווקא: זהב, או כסף (שאחר הזהב הוא הראשון בחשיבות, חידושי ה[[רשב"א]]) ולר' יוסי כשרים כל מיני ה[[מתכת]]. לפי הברייתא השנייה, לדעת רבי כל מתכת כשרה ואילו לדעת ר' יוסי כל דבר כשר, מלבד חרס ("שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם", רש"י). להלכה פסק ה[[רמב"ם]]: דווקא{{ציטוטון|הַמְּנוֹרָה מתכת;וְכֵלֶיהָ...אֵין שלעוֹשִׂין עץאוֹתָן אואֶלָּא עצםמִן אוהַמַּתֶּכֶת אבןבִּלְבַד. אווְאִם שלעֲשָׂאוּם זכוכיתשֶׁל -עֵץ פסולהאוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁל זְכוּכִית פְּסוּלִין:}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה פ"א הי"ח}}.

צורתה של המנורה אף היא מפורשת בתורה ( {{תנ"ךציטוט|שמותתוכן=וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי: שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה: וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ: וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה: כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר: וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ:|מקור= שמות כה| לא|מ|קצר=כן- לו}}): '''גביעים'''הרמב"ם '''כפתורים'''מסביר ו'''פרחים'''את לפיצורתם הסדרשל המפורטהגביעים שם.הכפתורים "והפרחים {{ציטוטון|הגביעים דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן קצר. והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין. והפרחים כמו פרחי העמודים שהן כמין קערה ושפתה כפולה לחוץ"}}{{הערה|1=[[s:רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג' הלכה ט]]'.}}. בגוף המנורה{{הערה|1= העמוד המרכזי של המנורה}} היו ארבעה גביעים, וחמישהחמישה כפתורים ושלושה פרחים,. ושישהשישה קנים יוצאיםיצאו מהמנורה, שלושה מצד זהאחד ושלושה מצדמהצד זההשני, ובכל קנהאחד מהקנים שלושה גביעים, וכפתורכפתור ופרח{{הערה|1=וראה להלן במידתה.}}. "נמצאת כל הגביעים שנים ועשרים. והפרחים תשעה. והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה ואפילו חסר אחד מן. השנים וארבעים מעכב את כולן"{{הערה|1=רמב"ם שםהלכות הלכהבית ג'הבחירה עלפרק פיג הגמראהלכה במנחות.}}{{הבהרה|בבקשה להבהיר בצורה ברורה לאן מתכוונים ב"שם". זה לא ויקיפדי וזה שפה תלמודית, רוב קוראי ויקיפדיה לא יבינו לאן הכוונה וגם אלו שכן זה יכול להשתנות עם העריכותג.}}. פרט נוסף שהצריכה תורה: "ובמנורה ארבעה גביעם משוקדים כפתוריה ופרחיה". ונפל ספק:האם צריך לקרוא "גביעים משוקדים"{{הבהרה|מה, זהואז משוקדים?}}על הגביעים תופיע צורה של שקד, או שמא "משוקדים כפתוריה ופרחיה" -ואז צורת השקד תופיע על הכפתורים והפרחים. זהו אחד מחמישה מקורות[[מקראות שאין להם הכרע]]{{הערה|1=[[מסכת יומא]] נב ב.}}., מטעםומטעם זה פסק הרמב"ם ל[[חומרא]]:{{ציטוטון|וְהַכּל "הכלמְשֻׁקָּדִים משוקדים"כְּמוֹ שְׁקֵדִים בַּעֲשִׂיָּתָן}}{{הערה|1=שםהלכות בית הבחירה ג ה"ב.}}. ה[[משנה למלך]] תמה: הרי הספק הוא רק על המשוקדיםהמילה משוקדים שבפסוק של המנורה, אבל לא בפסוק של קני המנורה. שם אין להסתפק: "שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח. ה"משוקדים" מוסב על הגביעים בלבד{{הערה|1=וראה באבן-האזל שם וביריעות-שלמה שם, שכתבו ליישב.}}.

בהיסטוריה של העם [[יהדות|היהודיהיהודית]], המנורה הפכה להיות אחת מסמליומסמליה, והחל מ-[[י"א בשבט]] [[ה'תש"ט]], [[10 בפברואר]] [[1949]], ניצבת המנורה במרכזו של [[סמל מדינת ישראל|הסמל הרשמי של מדינת ישראל]]. כן ניתן למצוא אותה בסמל [[המוסד]], תנועת [[בית"ר]], [[התנועה לאיכות השלטון]], ארגונים יהודיים רבים, ובתי כנסת. גם במטבעות ישראל מופיעה המנורה במטבע 100 שקלים ישנים ובמטבע העשר אגורות שבסדרת השקל החדש כמחווה למנורה על המטבע החשמונאי.

דגם של המנורה נבנה בשנים האחרונות על ידי [[מכון המקדש]] בירושלים, על פי המקורות ההלכתיים וההיסטוריים, והוצגה עד דצמבר 2007 ב[[הקארדו (ירושלים)|קארדו בירושלים]]. אך מנורה זו אינה עשויה מזהב טהור בלבד, אלא מ[[ברונזה]] המצופה בזהב במשקל 42 ק"ג ("ככר"). זאת, כמוצא מהקושי הטכני המתואר, כיצד לעשות מנורה גדולה מכמות הזהב שמצוינת במקרא. בנוסף, מנורה זו נבנתה לפי שיעור ה[[אמה (מידת אורך)|אמה]] לפי הדעות המרביות (58 ס"מ) בעוד שנושא זה נתון לוויכוח. החחלהחל מדצמבר 2007 המנורה הנ"ל הוצגה מוצגת בירידה לרחבת הכותל, במעלות [[יהודה הלוי]]. החל ממרץ 2018 מוצבת המנורה ברחבת [[בית הכנסת החורבה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]].