פוסק – הבדלי גרסאות

מבחינה טכנית, כל סמיכת חכמים מהווה "[[סמיכה לרבנות|היתר הוראה]]" המתירה לרב לענות על שאלות הלכתיות. אמנםעם זאת, לא כל הרבנים הם פוסקים ובקיאים בשאלות הלכתיות, וחלקם מתעסקיםעוסקים בנושאים תורניים אחרים, כמוכגון [[תנ"ך]], [[תלמוד]], [[תנועת המוסר|מוסר]], [[תנועת החסידות|חסידות]] ועוד.

לעיתים ישנו מורה הוראה לנושא הלכתי ספציפי, למשל מורה הוראה ל[[בית מטבחיים|בית המטבחיים]], בושבו [[שחיטה|שוחטים]] [[בהמה|בהמות]].

לעיתים יש חלוקה בין [[רב קהילה]], האחראי לניהול ענייניה הרוחניים של [[הקהילה היהודית|הקהילה]], לבין מורה הוראה, האחראי על פסיקת ה[[הלכה]]. חלוקה כזו נעשית לרוב בקהילות חסידיות בהםשבהן הרב הרשמי הוא איש ממשפחת ה[[אדמו"ר]] או רב בעל ידע וסמכות בענייני [[חסידות]] ובעל יכולת [[דרשה|דרשנית]],; במקרים כאלו ממנים רב נוסף, שתפקידו לפסוק הלכה והוא המשמש כפוסק. בדרך כלל ממנים על הקהילה פוסק בעל היקף רחב יותר, המכונה '''דומ"צ''', ראשי תיבות של [[דיין (הלכה)|דיין]] (הבקיא ב[[שולחן ערוך]] [[חושן משפט|חלק חושן משפט]], העוסק בשאלות ממוניות) ומורה צדק (הבקיא בשולחן ערוך [[אורח חיים (שולחן ערוך)|חלק אורח חיים]] ו[[יורה דעה|חלק יורה דעה]], העוסקים בשאלות בענייני יום יום).

הכינוי '''פוסקים''' מתייחס, על פי רוב, ליצירותיהם של רבנים פוסקים מובהקים, בעיקר לפירושים ההלכתיים שהודפסו במהדורות העיקריות של ה[[שולחן ערוך]] ולספרי [[שאלות ותשובות]] (בקיצור שו"ת). המושג 'בקיא בש"ס ופוסקים' מציין אדם שיש לו ידיעה מקיפה בתלמוד הבבלי ומפרשיו, בשולחן ערוך ומפרשיו, ובספרות השו"ת.