ועדת פיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←עדויות הצד היהודי: עדות ויצמן |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←עדויות הצד היהודי: "הביטוי העמוק והחודר ביותר למצוקת העם היהודי" |
||
שורה 27:
עניינים אלה הוצגו בהתלהבות ובתוקף רב בעדויות של המנהיגים הציוניים.
בבוקר ה-25 בנובמבר 1936 העיד חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, מטעם היישוב היהודי. ויצמן דיבר במשך שעתיים וחצי והגדיר את הבעיה היהודית במלים "חוסר מולדת":{{הערה|שם=רוז 201|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', פרק טו, עמ'
:[[הבעיה היהודית]] כפי שהיא עומדת היום לפנינו היא בעיה של עם חסר בית כיום, קרוב לשישה מיליון יהודים שבעיניהם העולם מתחלק למקומות שבהם אינם יכולים לחיות ומקומות שלתוכם אינם יכולים להיכנס, פחות מדי ידוע לעולם מה צפוי לשישה מיליונים אלה. אין איפוא פלא שהסיכוי לעלות לישראל נחשב באותם המקומות כפרס הגדול ביותר. מעולם לא ויתרנו על ארץ ישראל. אין אף מאה מאז חורבנה של ארץ ישראל כגוף פוליטי יהודי שיהודים לא ניסו לחזור אליה, גם לאחר שנהרסו היסודות החומריים של מלכות ישראל הוסיפו יהודים לשאת את ארץ ישראל בליבותיהם ובמוחותיהם בכל אשר הלכו".{{מקור|לציטטה}}
ויצמן אמר כי היהודים "הם מיעוט בכל מקום, ואין ולו גם מקום אחד שבו הם מהווים רוב". הוא הדגיש את זיקת היהודים לארץ ישראל: "מעולם לא שכחנו אותה; מעולם לא ויתרנו עליה". הוא סתר את הטענה ש[[הצהרת בלפור]] היתה תרגיל פזיז בשעת מלחמה וטען כי מדובר בהתחייבות שיש לה שורשים עמוקים במורשת הבריטית, שמטרתה הסופית הקמת מדינה יהודית. בסוף עדותו הגיש למזכיר הוועדה, ג'ון מרטין, עותק של כתבי [[אחד העם]]. לימים כתב הלורד פיל, כי עדותו של ויצמן היתה היחידה שהותירה רושם על חברי הוועדה. דוד בן גוריון כתב כי עדותו של ויצמן היתה "הביטוי העמוק והחודר ביותר למצוקת העם היהודי".{{הערה|שם=רוז 201}}
לעומת הופעתו הבולטת של ויצמן, דוד בן-גוריון לא הותיר רושם בנאומו הארוך, מלבד האמירה שטבע: "לא המנדט הוא התנ"ך שלנו, אלא התנ"ך הוא המנדט שלנו".{{הערה|[[אניטה שפירא]], '''בן-גוריון: דמותו של מנהיג''', עמ' 93.}}
| |||