מתחם הקבר והמרכז הסופי של שייח' ספי א-דין – הבדלי גרסאות

מ
←‏היסטוריה: תיקון קישור
מ (בוט החלפות: \1–\2)
מ (←‏היסטוריה: תיקון קישור)
ה[[סופיות|סוּפיות]], או סוּפיזם, היא זרם [[מיסטיקה|מיסטי]] ב[[אסלאם]], השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשיה, יותר מאשר על ההלכה עצמה. הסופיות התגבשה כתנועה רוחנית משמעותית ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]] וב[[המאה ה-10|מאה ה-10]], ונחשבת לאחד הגורמים העיקריים להתפשטות האסלאם ברחבי [[אפריקה]] ו[[אסיה]]. תור הזהב של הסופיות מבחינה דתית ואינטלקטואלית היה בין [[המאה ה-13]] ל[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. המוסלמים הסופיים הותירו אחריהם מפעלי בנייה ידועים, בעיקר במרכז אסיה. כאשר אירעה הפלישה המוסלמית ל[[ממלכת פרס|פרס]] הייתה [[ארדביל]] העיר הגדולה ביותר באזור שבו שוכן כיום החלק הצפון-מערבי של איראן. העיר שגשגה עד ש[[האימפריה המונגולית]] כבשה והחריבה אותה, והיא נותרה בחורבנה עד לעליית השושלת הספווית הקרויה על שם שייח' סאפי א-דין שחי בין [[1252]] ל-[[1334]].
 
שייח' סאפי א-דין נהג על פי תורתו של השייח' [[זאהד ג'ילאני]], ולאחר מות ג'ילאני פיתח תורה משל עצמו שהושפעה מהסופיות. לימים ייסד סאפי א-דין את הח'אנקאה בארדביל, אשר הפך ל[[מקדש]] לזכרו. במתחם המקדשים נבנו גם [[באזאר]]ים, [[בית מרחץ|בתי מרחץ]] ובתים רגילים, [[כיכר עירונית|כיכרות]] ומשרדים, והוא היה כמעט כמו עיר קטנה. בתקופת האימפריה הספווית נודעה למתחם חשיבות פוליטית ולאומית כאתר הנצחה למייסד האימפריה. [[שאה אסמאעיל הראשון|אסמאעיל הראשון]], יורשו של שייח' סאפי א-דין, היה ל[[שאה]] הראשון של האימפריה הספווית ומי שקבע את ה[[שיעה|אסלאם השיעי]] כדת המדינה. שליטי האימפריה הקדישו ממון רב לצורך הפיכת המקדש בארדביל למקום מפואר ויוקרתי. המקדש הפך לאתר עלייה לרגל עבור מוסלמים מכל רחבי העולם, ולמתחם דתי חשוב הידוע ביצירות האמנות ובממצאים הארכאולוגיים השוכנים בו.
 
על פי המחקרים שנערכו במתחם זוהו ארבעה שלבי בנייה עיקריים:
33,518

עריכות