הרפורמה ברשות השידור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תמונה רלבנטית יותר
שורה 1:
[[File:Israel Broadcast Authority in Romema Jerusalem, day after it was closed.jpg|thumb|רשות השידור לאחר סיום השידורים - חדר בקרה]]
[[קובץ:קארין אלהרר.jpg|שמאל|200px|קארין אלהרר, חברת הכנסת שעמדה בראש הוועדה המיוחדת|ממוזער]]
[[קובץ:Gilad Erdan.jpg|שמאל|200px|גלעד ארדן, שר התקשורת שהוביל את הרפורמה|ממוזער]]'''הרפורמה ברשות השידור''' היא שורת הסכמים שנחתמו בין אגודת העיתונאים בירושלים להנהלת רשות השידור בין השנים 2009-2013 במטרה לשקם את הרשות, ובעיקר את הערוץ הראשון של הטלוויזיה, לאחר קיצוץ האגרה שגרם לירידה חדה בתקציב הרשות. שר התקשורת גלעד ארדן החליט באפריל 2014 לבטל את ההסכמים ובמקום זאת קבע כי [[רשות השידור|תיסגר הרשות ויוקם גוף שידור חדש.]] על הליך השינוי המליצה ועדה שכורה בראשות [[רם לנדס]] ואת החוק ניסחה ועדת הכנסת המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי בראשות [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[קארין אלהרר]]. החוק אושר בכנסת ב-[[29 ביולי]] [[2014]]. במסגרת השינוי נסגרה רשות השידור והוקם [[תאגיד השידור הישראלי]].
 
==הרקע לרפורמה==
[[קובץ:קארין אלהרר.jpg|שמאל|200px|קארין אלהרר, חברת הכנסת שעמדה בראש הוועדה המיוחדת|ממוזער]]
 
[[קובץ:Gilad Erdan.jpg|שמאל|200px|גלעד ארדן, שר התקשורת שהוביל את הרפורמה|ממוזער]]
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות, בתכניה ובאיכות השידור בערוציה השונים, ובהתאם גם קהל הצופים והמאזינים הלך והצטמצם. אחת מהסיבות המרכזיות להידרדרות הייתה הקיצוץ שקבעה הכנסת באגרת הרשות, ובעקבותיו פחת והלך תקציבה של רשות השידור. קול ישראל ובעיקר רשת ב המשיכו להיות גורמים מובילים בתקשורת הישראלית. ועדות ציבוריות שונות בחנו את מצבה של [[רשות השידור]] והמליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק רשות השידור. בשנת [[2007]] אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם באפריל [[2009]] הסכם בין רשות השידור ומשרד האוצר לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.