ויקיפדיה

נחמה הנדל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 24:
==ביוגרפיה==
===תחילת דרכה===
[[קובץ:Nehama Handle - Ran Eliran1958.jpg|250px|ממוזער|ימיןשמאל|נחמה הנדל ו[[רן אלירן]] מתבוננים בכרזת [[מבחן בד|מבחני הקבלה]] לתוכניתו של [[אד סאליבן]], 1958]]
נחמה הנדל נולדה כבתם השנייה של זוג עולים מ[[יהדות פולין|פולין]], חנה (לבית פוירשטיין) וד"ר [[מיכאל הנדל]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://cahjp.nli.org.il/webfm_send/682|הכותב=|כותרת=עיזבון מיכאל הנדל|אתר=|תאריך=}}}}, [[מחנך]] ו[[היסטוריון]]. שני הוריה עלו ארצה מ[[יהדות פולין|פולין]], ואביה שימשששימש במשך שנים רבות כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] ב[[משרד החינוך]]. חלק ניכר ממשפחתה נספה ב[[השואה|שואה]]. גדלה בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]] ושאפה לעסוק ב[[משחק]]. בין השנים [[1954]]–[[1956]] שירתה ב[[להקת הנח"ל]], שם שיחקה במערכון שכתב [[אפרים קישון]] בשם "[[סאלח שבתי]]". לאחר שחרורה יצאה בסוף 1956 ל[[פריז]] ללמוד משחק ושירה, אולם חזרה ארצה ב-[[1957]] והקימה עם חבריה לשעבר מלהקת הנח"ל את להקת "[[בצל ירוק]]". הלהקה הפיקה כמה להיטים והנדל שימשה בה כסולנית.
במקביל שיחקה בסרט "[[עמוד האש (סרט)|עמוד האש]]". לאחר שעזבה את "בצל ירוק" הקימה ביחד עם הזמר [[רן אלירן]] את הצוות "[[רן ונמה]]" לקראת מבחני הקבלה לתוכנית הפופולרית של איש המדיה האמריקאי [[אד סאליבן]] שנערכו בישראל בחודש אוגוסט [[1958]]. לאחר שעברו את המבחנים הם הופיעו בתוכנית והחלו להתפרסם ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] וקיימו שם הופעות רבות. שם גם הוציאו את שני אלבומיהם, שרק מאוחר יותר התפרסמו בישראל. השניים שהו בארצות הברית כשנה וחצי ובמהלכן הכירה הנדל שתי זמרות מפורסמות ומצליחות - [[אודטה (זמרת)|אודטה]] ו[[ג'ואן באאז]] - שהשפיעו על יצירתה בהמשך. עם האחרונה אף הופיעה יחד במועדון ניו-יורקי מוכר, The Village Gate. לאחר שחזרה לישראל עסקה בשימור שירים ישראליים.
 
===שנות השישים והשבעים===
[[קובץ:Avraham Shlonsky and Nehama Hendel at Kinor David 1964.jpg|ממוזער|נחמה הנדל מקבלת את [[פרס כינור דוד]] מידי [[אברהם שלונסקי]], 1964]]
בשנת [[1961]] הוציאה נחמה הנדל את [[אלבום מוזיקה|אלבומה]] הראשון, "שירים של אז ושל עכשיו", בשיתוף המוזיקאי [[יחזקאל בראון]], ושלוש שנים לאחר מכן הקליטה שירים שהולחנו על ידי [[נחום היימן]]. היא התפרסמה במיוחד כשזכתה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1964]] יחד עם [[בני אמדורסקי]] בשיר "ילדתי אימרי", למילים של [[משה דור]] וללחנו של [[יעקב הולנדר]].
 
בשנת [[1966]] גילמה את התפקיד הראשי במחזמר "[[המלך ואני (מחזמר)|המלך ואני]]", וכשנה לאחר מכן, מעט לפני [[מלחמת ששת הימים]], הוציאה את אלבומה השני, "ואולי". לאחר זמן מה הצטרפה לתנועה הרוחנית "[[סובוד|סוּבּוּד]]", שדוגלת באחוות האדם, ובעקבות כך שינתה את שמה להלנה.{{הערה|{{מעריב|תמר אבידר|משנה שם - מרבה שמועות|1968/06/11|01001}}}} את בעלה, הגיטריסט והסופר הגרמני אנטול רנייה {{גר|Anatol Regnier}} (בנם של ה[[שחקן|שחקנים]] [[שארל רנייה]] ו[[פמלה ודקינד]], בתו של המחזאי הגרמני [[פרנק ודקינד]] {{גר|Pamela Wedekind}}) הכירה כשהתנדב בארץ ונישאה לו. בעקבותבארץ נמתחה ביקורת חריפה על נישואיה. בעקבות נישואיהם עברה ל[[גרמניה המערבית|גרמניה]] למשך ארבע שנים ([[1969]]–[[1973]]), בארץושם נמתחהנולדו ביקורתבתה, חריפהדיליה על(1970), נישואיה.ובנה, מיכאל בגרמניה נולדו בתה ובנה(1972).
 
בשנת 1970 יצא לאור אלבומה "נחמה הנדל בשירי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]]", שעבורו ליקטה במשך ארבע שנים משיריו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]].
כשחזרה לארץ ב-[[1973]] השתתפה בערב משוררים של [[גלי צה"ל]], ולאחר מכן הופיעה עם בעלה ברחבי הארץ והלחינה משירי [[לאה גולדברג]], שהייתה מורתה.
 
===שנות השמונים ואילך===
הנדל עזבה את ישראל בשנת [[1984]] למשךעברה עשרהנדל שנים. היא התגוררהלהתגורר ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], ועסקהושם שםעסקה בהוראת שירה למבוגרים, כתבה מוזיקה לתיאטרון, הופיעה עם בעלה בצמד וארגנה ערבי שירה בציבור. כשחזרה לישראל כעבור עשור, ב-[[1994]], עברה להתגורר ב[[כפר סבא]]. הופיעה יחד עם הזמרת [[שולי נתן]] והקליטה והוציאה ב-[[1997]] את האלבום "מחוץ לסערה", שבניגוד לציפיותיה ספג ביקורת קרירה ולא זכה להצלחה מיוחדת. באלבום נכללו גרסאות כיסוי ל"[[רואים רחוק רואים שקוף]]" של [[שמוליק קראוס]], "הרדופים ליד החוף" של [[שלמה ארצי]] ו"שיר ישראלי" של [[שלמה גרוניך]] ו[[מקהלת שבא]]. באלבום גם נכלל דואט של הנדל ו[[חנן יובל]] בשם "זמן טוב", שהלחין יובל למילים של [[אהוד מנור]]. בחוברת המילים באלבום לא נכתב שהשיר מבוצע ביחד עם זמר אחר.
 
הנדל [[דיבוב|דיבבה]] בכמה סרטי אנימציה לפני פטירתה, בהם "[[מולאן]]" ו"[[פוקהונטס (סרט)|פוקהונטס]]" של [[חברת וולט דיסני|דיסני]]. מולאן יצא לאקרנים שלושה חודשים לפני מותה.
 
הנדל נפטרה ב-[[30 בספטמבר]] [[1998]], [[יום הכיפורים]]., בתבגיל 62 הייתה במותה. נקברה ב[[בית הקברות מורשה]] ב[[רמת השרון]].
 
לאחר מותה הוציאה לזכרה חברת "[[הד ארצי]]" אלבום אחרון בשם "השירים היפים" ובו כל שיריה הידועים, בהם: "[[דונה דונה]]", "[[ואולי לא היו הדברים...|ואולי]]", "[[הכניסיני תחת כנפך]]" (ש[[ריטה]] חידשה אותו כעבור שנים), "משירי זמר נודד", "[[שירו של אבא]]", "יד ענוגה", "סתיו" ועוד. רן אלירן, שותפה לצמד "רן ונמה", הקליט לזכרה את השיר "קול פעמונים" שכתב [[חיים קינן]].
 
==דיסקוגרפיה==
* "[https://www.youtube.com/watch?v=5tCi7VayAcY&t=621s1961 – '''שירים של אז ושל עכשיו]", [[1961]]'''
* 1967 – '''ואולי'''
* "[https://www.youtube.com/watch?v=BnsQqCWcgKY ואולי]", [[1967]]
* "[https://www.youtube.com/watch?v=RtQGufxepjg&list=PLVeQ0HsB-KKem7xY2INEeuGBctYnB2zjs1970 – '''נחמה הנדל בשירי ביאליק]", [[1970]]'''
* "1973 – '''שירי עמים", [[1973]]'''
* "1978 – '''נחמה הנדל", [[1978]]'''
* "1997 – '''מחוץ לסערה", [[1997]]'''
* "השירים היפים", [[1998]], אוסף כפול (יצא לאחר מותה).:
* 1998 – '''השירים היפים''' (אוסף כפול).
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 67 ⟵ 68:
* {{nrg|דבורה שפירא|בשם הלנה|162/648|8 ביולי 2001|archive|}}
* {{מעריב|נחמה הנדל|האמן והקהל - הרהורים לא פילוסופיים על אמנות ואמנים|1960/09/30|01406}}
 
שירים:
* {{יוטיוב|ajiw_viXqZk|שם=נחמה הנדל שרה שירי ילדים, [[הטלוויזיה החינוכית]], 1967}}
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נחמה_הנדל"