|
====מחסור במגנזיום====
שתיית מים היא מקור לכ-20% מכמות ה[[מגנזיום]] ההכרחית לגוף. בתהליך ההתפלה מוסר מן המים המגנזיום. יש המצדדים בהשבת מגנזיום למים מותפלים, לעומתם יש המצדדים בחלוקת תוסף מגנזיום לצריכה אישית משיקולי יעילות ועלות ציבורית. {{הערה|http://m.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdfhttp://m.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים - [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]]}}
מחסור במינרל זה מתבטא גם בשיעורו הנמוך בגידולים ופרות בפרט המושקים במים מותפלים, גורם מכפיל להשפעת המחסור במינרל ההכרחי לפעילותו התקינה של הגוף.
====חשדות למחסור ביוד====
בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור [[יוד]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ovadia YS, Troen AM, Gefel D|שם=Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?|כתב עת=IDD Newsletter}}}} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי {{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי, [[צפריר רינת]]|חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס|1.3067818|14 בספטמבר 2016}}}} עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות מחסור ביוד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מערכת מידעון הפקולטה|שם=מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות|כתב עת=מידעון הפקולטה, האוניברסיטה העברית, קמפוס רחובות|שנת הוצאה=2014}}{{ש}}{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot|שם=Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis|כתב עת=Public Health Nutrition|כרך=19|עמ=2808–2817|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1017/S1368980016000951|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/div-classtitlecan-desalinated-seawater-contribute-to-iodine-deficiency-disorders-an-observation-and-hypothesisdiv/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140}}}} עוד נמצא כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה וב[[זפקת]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni|שם=Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast|כתב עת=Journal of Thyroid Research|כרך=2014|עמ=1–6|שנת הוצאה=2014-12-14|doi=10.1155/2014/913672|קישור=http://dx.doi.org/10.1155/2014/913672}}{{ש}}יניב עובדיה ועמיתים, [https://www.researchgate.net/publication/263220583____________- הערכת מצב וצריכת יוד בבוגרים בעלי תפקודי תריס תקינים החשופים למים מדוללי-יוד], חוברת התקצירים של הכנס השנתי - איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור, עמ' 7–26, מאי 2014}}
מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html|הכותב=קרין לויט פרידריך|כותרת=מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים|אתר=ynet|תאריך=28.3.17}}}} בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Desalination/Pages/default.aspx|הכותב=רשות המים|כותרת=התפלה|אתר=http://www.water.gov.il|תאריך=1.4.17}}}}. הסקר נערך ב-229 יישובים ברחבי ישראל וכלל מדגם מייצג של מעל 2,000 משתתפים מכל מגזרי האוכלוסייה העיקריים בישראל (ערבים, יהודים חילונים ויהודים חרדים). לאחר הסקר פרסם משרד הבריאות המלצות חדשות בנושא {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx]}}, בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx]}}.
==בעולם==
|
