שני (צבע) – הבדלי גרסאות

בכמה ממצוות התורה נדרשת תולעת השני, ביריעות ה[[משכן]], ב[[בגדי כהונה]], במצוות טהרת ה[[נגע הצרעת|מצורע]], ובהכנת אפר [[פרה אדומה]], כמו כן חכמים דרשו מהפסוקים לקשור לשון של זהורית בראש [[שעיר המשתלח]] והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהיתהשהייתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים.{{הערה|1=משנה, מסכת יומא ו',ו'. בבלי, מסכת ראש השנה, ל"א, ב'.}}.

[[רחב]] נדרשה ע"יעל ידי המרגלים לקשור את "תקוות חוט השני" בחלון כסימן היכר.

ה'''שָׁנִי''' נקרא גם '''כרמיל''' {{הערה|דברי הימים ב' פ"ב יג}} הפרשנים זיהו עם המילה ה[[פרסית]] '''قِرْمِز''' (קִרְמִז) – מתולע. גם במקרא נקראו כך לובשי הבגד הצבוע אדום, -'''אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים''' (נחום ב).<br>

יש הסבורים {{הערה|ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]] בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)}}שמשמעות השם '''שני''', מהצורך לצבוע ''' פעם שניה''' על מנת שיהיה זוהר. וכן ביוונית נקרא 'דיבא פַן' שמשמעו צבוע פעמיים{{הערה|תפארת ישראל שם}}.

יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'"{{הערה|הרב [[מנחם מנדל כשר]] ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל}}, במדרש{{הערה|פסיקתא רבתי פיסקה כ'}} מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו '''לא אדום ולא ירוק'''{{הערה|ירוק בלשון חז"ל הוא בין צבע הביצה לצבע הזהב ועד צבע ירוק בהיר}} וכך יש הסבורים שהצבע הוא נוטה ל[[כתום]], הרב [[יוסף קאפח]] {{הערה|פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט}} מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל) המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. [[יוספוס פלביוס]] מתאר את הצבע כגוון ה[[אש]]. מ[[רד"ק]] {{הערה|דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)}} נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום נוטה ל[[סגול]].

השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון{{הערה|כך סוברים רבים ביניהם ה[[נודע ביהודה]] (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה}}.<br>

מפירוש ה[[רמב"ם]] נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום {{הערה|פ"ג מהל' פרה אדומה '''גרגרים אדומים דומים לגרעיני ה[[חרוב|חרובים]] והן כמו ה[[אוג (צמח)|אוג]], ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן'''}}, בחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב [[רש"י]]{{הערה|ישעיהו א יח}} "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד" [[רבנו בחיי (אבן פקודה)|רבינו בחיי]]{{הערה|פרשת תרומה}}כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם ולא מגופה. ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]]{{הערה|בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'}} טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - [[איסור אכילת תולעים|שרץ]]){{הערה|אך מיישב קצת שיתכןשייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה}} אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע).