עצם הבריח – הבדלי גרסאות

הטיפול הניתוחי הקלאסי, מתבסס על פתיחה של מקום השבר, וחיבור כל חלקי העצם באמצעות פלטת מתכת, העשויה לרוב מטיטניום. שימוש בפלטה אורטופדיתאורתופדית לחיבור שברים, הוא הליך מקובל עבור טיפולי שברים שאינם ניתנים לריפוי באמצעות קיבוע בלבד. אך הבעיה עם פתרון זה במקרה זה הוא שעצם הבריח קרובה מאד לעור, ולכן פלטה כזו יכולה לבלוט ולהפריע (כמו למשל בסחיבה של תיק עם רצועות), ונוצר צורך להוציא אותה לאחר תום תהליך האיחוי, דבר הדורש שוב ניתוח עם כל המשמעויות הנלוות לכך. פתרון חדשני יותר, הוא באמצעות טכניקה של ניתוח 'זעיר פולשני'. בטכניקה זו עושים שני חתכים קטנים בעור. החתך הראשון מתבצע מעל מקום השבר עצמו, דרכו קודחים תעלה עבור פין שיוכנס בהמשך. ולאחר מכן מחזירים את חלקי העצם למקומה. חתך נוסף מתבצע בצד הרחוק של העצם, דרכו מחדירים פין מתכתי תוך לשדי, אשר נמצא במרכז העצם, ומחזיק את החלקים שלה עד לריפוי. לאחר הריפוי הפין נשאר בתוך העצם ואינו מפריע. תהליך הריפוי מהיר יחסית לטיפול השמרני, והסיכוי לחזרה לתפקוד מלא גבוה. בישראל, מתבצע טיפול זה במסגרת רפואה פרטית בלבד.