משה שרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אותנטי
שורה 81:
שרון כתב מאמר פרוגרמטי על הכיבושים הערביים בארץ ישראל שראה אור ב[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]].
{{הערה|1=קרבות ההכרעה בכיבוש סוריה על ידי המוסלמים - רקעם ומקורותיהם : מבט אחר; {{קתדרה|משה שרון|קרבות ההכרעה בכיבוש סוריה על ידי המוסלמים – רקעם ומקורותיהם: מבט אחר|104.2|104, יוני 2002, עמ' 84-31}}; ובאנגלית M. Sharon, “The Decisive Battles in the Arab Conquest of Syria,” Studia Orientalia, 101, 2007:297-357 }}
במאמר הוא טען שכל הסיפורים על הכיבושים הערביים היו סיפורי קרבות קלאסיים שהיו גם הם חלק מן הרפרטואר של מספרי הסיפורים שפעילותם מתוארת על ידי הסופרים הערבים. סיפורים אלה שיש בהם מבנים קבועים ותכנים קבועים שעניינם שעשוע במשיכת לב השומעים, מצאו את דרכם אל הכרוניקות הערביות הקדומות והחליפו את צורתם כך שבמקום מעשיות משעשעות הם הוצגו כתיאורים אוטנטייםאותנטיים של מאורעות שאכן קרו. למעשה כל הקרבות הגדולים המתוארים ב[[כרוניקה|כרוניקות]] הקדומות לא היו ולא נבראו. האמת הארכאולוגית היא שאין שום סימן של חורבן בסוריה כתוצאה מן ה"מלחמה" וכאשר בודקים בעין בקורתית את המקורות הערביים מסתבר שסוריה ברובה נפלה כ"פרי בשל" ללא קרבות כמעט לידי הערבים, שכן המקורות מספרים שהערים הבצורות פתחו את שעריהן והתושבים הבטיחו את עצמם על ידי הסכמים עם הכובשים.
 
אשר לסיפורי המלחמה כאן מתגלות סתירות משמעותיים במקורות הערביים שמתארים את הכיבושים כמעט באשר לכל פרט ובמיוחד במה שנוגע למקום הקרבות הגדולים כביכול, לזמניהם ולאנשים שהשתתפו בהם. ההגזמה, שהיא הסימן המובהק של סיפורי המעשיות, מתגלה פה בכל עוצמתה, כמו למשל תיאור קרבות שבהם השתתפו לא מאות אלא מאות אלפים של לוחמים, מציאות שלא הייתה קיימת, ולא יכולה הייתה להתקיים, בשדות הקרב של ימי הביניים. ספורי גבורה במלחמות שונים, מעשי נסים ונאומים חוצבי להבות של מנהיגים גיבורים משלימים במקורות הערבים את תוכנן של מעשיות הכבושים.